לפסק הדין בעניין אינה חי נ' סלנגו קריסטליין בע"מ
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע, כי לבורנטית שעבדה במשך ארבעה חודשים במפעל בצפון פוטרה שלא כדין, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות, באשר פיטוריה נעשו עקב הריונה, ולפיכך היא תפוצה בסך של 30,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.
השופט חיים ארמון קבע, כי יש סבירות רבה יותר בגרסה של התובעת, לפיה לעניין הריונה היה משקל מכריע בשיקולי המפעל לפטר אותה, מאשר בגרסה שאומרת שלהריון לא היה כל משקל או שמשקלו היה מועט. לדבריו: " ברור לנו כי אלמלא ההריון של התובעת, והחשש שמא התובעת תצבור כבר ותק של 6 חודשים ואז תהיה הגבלה קשה על אפשרות פיטוריה - לא היתה הנתבעת מפטרת את התובעת, לפחות לא במועד שבו פיטרה אותה".
בהתאם לכך נקבע, כי פיטורי התובעת היו בניגוד לסעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות, כך שהם היו שלא כדין.
בפסיקת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי חוק שוויון ההזדמנויות, הובאה בחשבון הפגיעה בתובעת, אשר נותרה בלא עבודה כשהיא בחודש החמישי להריונה, וכן העובדה שבהתנהגותו של המפעל היה חוסר תום לב. בהתאם לכך חויב המפעל לפצות את התובעת בסך של 30,000 ש"ח.
כן חויב המפעל לשלם לתובעת פיצוי בגין הפסד שכר ופיצוי בגין הפסד פיצויי פיטורין.
לפסק הדין בעניין אינה חי נ' סלנגו קריסטליין בע"מ
למדור עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.