מעסיקה שבלשה אחרי עובדת בשירותים תפצה בעשרות אלפי שקלים

שיחה משפילה על הרגלי ההיגיינה, התקנת מצלמת מעקב וחוסר רגישות לתחושות הקשות שליוו את העובדת הפגועה. בית הדין לעבודה: פגיעה בוטה בפרטיות.

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי מעסיקה שהתקינה מצלמת מעקב בסמוך לשירותים, בלשה אחרי עובדת בכל פעם שהשתמשה בהם והעירה לה על הרגלי ההגיינה והניקיון, פגעה בפרטיותה בצורה בוטה ותפצה על כך ב-50 אלף שקל. בנוסף חויבה המעסיקה בפיצויים של 20 אלף שקל על פגמים בשימוע ובהוצאות משפט של 12 אלף שקלים.

מתאמת מכירות שעבדה בחברת ה-IT "אלכס שניידר" במשך כשנתיים (2015-2017) הגישה נגדה תביעה בעילות של פגיעה בפרטיות ופיטורים שלא כדין עקב שימוע פגום.

בתביעה תיארה התובעת כיצד בחודשים האחרונים לעבודתה הותקנה מצלמת מעקב בסמוך לחדר השירותים, ועובדת ניקיון שניטרה אותה החלה לבלוש אחריה בכל פעם שנכנסה להתפנות ואף העירה לה על מצב השירותים אחרי השימוש. בהמשך היא זומנה לשיחת בירור משפילה בנושאי היגיינה וניקיון אצל שתי חברות הנהלה. לדבריה בשיחות שערכה עם הממונה עליה חשפה את ההשפלה והפגיעה העמוקה שחשה אך לא נעשה דבר כדי לסייע לה.

אחרי מספר חודשים היא זומנה לשימוע פחות מ-24 שעות לפני שנערך, ובמהלכו הוטחו בה האשמות כוזבות על בעיות בתפקוד שלא היו ולא נבראו רק כדי להצדיק פיטורים ידועים מראש.

המעסיקה הכחישה את טענות התובעת. לגבי סוגיית השירותים, נטען כי התקינה את המצלמה מטעמי אבטחה בלבד, ולאחר שהתברר שעובדת של חברת הניקיון העירה לתובעת היא פנתה לחברה והעובדת ננזפה.

באשר לשימוע, נטען כי הציעה לתובעת לדחות אותו אך היא סירבה. עמו כן נטען כי השימוע התקיים בשל טעויות רבות שהתגלו בעבודות התובעת, וחוסר נאמנות שהתבטא בכך ששלחה קורות חיים למקומות אחרים.

תחושת רדיפה

השופטת יפית זלמנוביץ גיסין הבהירה כי אל מול הזכות של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו עומדת זכותם החוקתית של העובדים לפרטיות, ובמקרה הנוכחי זכות זו הופרה באופן בוטה.

השופטת ציינה כי העדויות איששו את המעקב והבילוש אחר התובעת, ומעדותה הכנה במשפט ניכר שחשה נרדפת ונבוכה, ונפגעה עמוקות.  

השופטת קבעה כי ההתנהגות של המעסיקה לא הייתה סבירה. "נדמה היה כי עדי הנתבעת כלל אינם מבינים כי במעשיה פגעה הנתבעת בפרטיותה של התובעת – החל מהתקנת המצלמות מחוץ לחדר השירותים, עובר דרך זימונה לשיחת נזיפה על הרגלי הנקיון וההגיינה שלה בעת ביקוריה בשירותים, וכלה באי לקיחת אחריות על פעולותיה של עובדת הניקיון שבהתנהגותה גרמה לתחושת השפלה ורדיפה של התובעת".

השופטת הדגישה כי המעסיקה לא טיפלה כראוי בתלונות התובעת ואף לא הביעה כלפיה דאגה או חמלה למרות תחושותיה הקשות. נוכח הפגיעה החמורה בפרטיות נקבע כי המעסיקה תפצה את התובעת ב-50 אלף שקל.

באשר לשימוע, השופטת לא מצאה פגם במועד הזימון מאחר שאכן הוצע לתובעת לדחות אותו. עם זאת היא קבעה כי הטענות שהופנו כלפיה עסקו בזוטות שנועדו להצדיק את ההחלטה לפטר אותה. למעשה, השימוע לא נערך במטרה להביא לתיקון ולתת לתובעת הזדמנות להשתפר אלא בידיעה כי יסתיים בפיטורים – ולכן לא עמד בדרישות הדין. הפיצוי ברכיב זה נקבע על 20 אלף שקל.

בסך הכל זכתה התובעת בפיצויים של 70 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 12 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עורך דין איתי לסקי
• ב"כ הנתבעת: ישראל שוורץ, עורך דין דיני עבודה 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.