החייל שירת כטכנאי קירור בתקופת שבין מלחמת ההתשה למלחמת יום כיפור ושוחרר מצה"ל לאחר שלקה בסכיזופרניה. פסק דין מ-2010 שהותר לאחרונה לפרסום חושף כי לאחר מאבק ממושך מול משרד הביטחון, ביהמ"ש הכיר בהחמרת נכותו בשיעור של 75% כתוצאה מהשירות.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו של אדם הסובל מסכיזופרניה מזה עשרות שנים, והחליט להגדיל משמעותית את שיעור נכותו הצבאית.
במשך שנים רבות משרד הביטחון הסכים לייחס אחוזים מזעריים מנכותו של האיש לשירותו הצבאי. בניגוד לכך, בית המשפט קבע כי אמנם מחלת הנפש לא נגרמה כתוצאה מהשירות, אולם החליט לייחס לשירות קשר של "החמרה" משמעותית בשיעור של 75%.
פסק הדין ניתן ב-2010 על ידי סגנית הנשיאה (בדימוס) שולמית וסרקרוג, הנשיא רון שפירא, והשופט יצחק כהן, אולם רק לאחרונה הותר לפרסום.
האיש, יליד 1952, התגייס לצה"ל ב-1970 ושירת כטכנאי קירור. ב-1973, בית החולים "מזרע" אבחן כי הוא "סובל ממחלה פסיכוטית ממושכת, תמונה של מספר חודשים." מספר שבועות לאחר מכן הוא שוחרר משירות צבאי, ובהמשך מומחים רפואיים העריכו שמדובר בסכיזופרניה.
לאחר מכן הוא הגיש תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים. ועדה רפואית העריכה לו נכות בשיעור של 20%, וקבעה כי השירות הצבאי תרם להחמרת מחלתו בשיעור של עשירית, כלומר 2% מהנכות הכוללת. ב-86' הועדה שוב דנה בעניינו, וקבעה כי מצבו החמיר ונכותו הועמדה על 50%, אולם שוב לחובת השירות נזקפה עשירית, כלומר 5% מהנכות הכוללת, זאת מאחר שהוועדה סברה שהמחלה אינה קשורה לשירות.
ב-1990 החליטה ועדה רפואית עליונה להעלות את נכותו ל-70% ולזקוף את שיעור ההחמרה בשתי עשיריות (14% מהנכות הכוללת).
בקשתו האחרונה הוגשה ב-2001, בה ביקש להכיר בקשר של גרימה מלאה בין השירות לבין הנכות ולהעלות את הנכות ל-100%. משרד הביטחון דחה את בקשתו אולם מאוחר יותר קבע כי חצי מנכותו הוחמרה על ידי השירות הצבאי (כלומר 35% מהנכות הכוללת).
בעקבות זאת הוא ערער לבית המשפט. הטענה היתה כי בשירותו נתקל ביחס "זלזלני ובלתי מתחשב", ולאחר הטירונות החל לסבול מדיכאון ומחשבות טורדניות על מוות.
בהמשך השירות, כך נטען, נחשף לשני אירועים קשים: סכסוך עם חייל ששבר את ידו, ושהייתו בכלא צבאי ברמת הגולן תחת הפגזות סוריות לאחר שנידון ל-14 ימי מאסר בעקבות קטטה.
טענתו המרכזית היתה כי לא סבל ממחלת נפש לפני השירות, מה שמעיד כי הוא הגורם למחלה.
"קשה למדוד בסרגל"
השופט כהן שכתב את פסק הדין פסק כי אין מקום לקבוע שהמחלה נגרמה עקב השירות. זאת, לנוכח רישומים מ-1969 שהצביעו על אפשרות שהחולי הנפשי התחיל כשהמערער היה בן 17 והתלונן על מתח, עצבנות ודאגה, והופנה לבית חולים.
ואולם, לאחר ניתוח התיעוד הרפואי וחוות הדעת השופט סבר שיש להגדיל את שיעור ההחמרה, לנוכח "משקלם הכבד יותר של האירועים מתוך תקופת השירות".
מאידך, השופט התחשב בכך שאין הוכחה חותכת לכך שהמערער אכן שהה ברמת הגולן בזמן ההפגזות הסוריות.
בסיכומו של דבר השופט כתב כי "קשה למדוד בסרגל את שיעור ההחמרה, במיוחד כאשר מדובר בתקופה רחוקה מן העבר, ועל כן אציע לחברי להעמיד את שיעור ההחמרה שיש לזקוף לחובת שירותו הצבאי של המערער על 75%".
לאור התוצאה משרד הביטחון אף חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל, והוצאות משפט.
- ב"כ המערער: עו"ד ענת גינזבורג
- ב"כ המשיב: עו"ד יעקב טורס
עו"ד יואב צח-וכס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין