התאונה התרחשה לפני כ-7 שנים כשהאישה ירדה מרכב ברמזור אדום. תביעה שהגישה הנפגעת נגד "קרנית" התקבלה אך במקביל חויב נהג הקטנוע להשיב לקרן את מלוא הפיצוי.
בספטמבר 2010 חזרה אישה כבת 37 לביתה בטרמפ שלקחה עם חברתה לעבודה. היא ירדה מהרכב ברמזור אדום ונפגעה על ידי קטנוע שחלף במקום. האישה נחבטה בראשה, איבדה את הכרתה והתעוררה באמבולנס.
התאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ולאישה נקבעו 10% נכות נוירולוגית.
מאחר שהאישה לא ידעה למי שייך הקטנוע היא הגישה את תביעת הפיצויים נגד קרנית – קרן שאחראית לפצות נפגעי תאונות דרכים במקרים בהם זהות הרכב הפוגע לא ידועה או שהרכב אינו מבוטח.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד גבריאל שקרוב, סיפרה האישה שמאז התאונה היא סובלת מכאבי ראש עזים, סחרחורות, בחילות, חולשה ובעיות ריכוז וזיכרון המקשים עליה מאוד בחיי היום יום ובעבודתה.
קרנית, שיוצגה על ידי עו"ד דורון נוביץ טענה להגנתה שאין הוכחה שהאישה נפגעה בתאונת דרכים שכן היא עצמה הודתה שאינה זוכרת את רגע הפגיעה וייתכן מאוד שמעדה ללא קשר לקטנוע. בנוסף לדבריה, ייתכן שהתובעת נפלה במהלך היציאה מהרכב בו נסעה והיה עליה לתבוע את נהגת ומבטחת הרכב.
הנתבעת הפנתה לסתירות בגרסאות התובעת ובין היתר לכך שבמשטרה סיפרה שעשתה צעד אחד לפני הפגיעה ואילו בבית המשפט טענה שהספיקה לעשות מספר צעדים לפני שנפגעה.
במקביל איתרה קרנית את בעלת הקטנוע המעורב ובן זוגה שנהג בו ביום האירוע והגישה נגדם הודעת צד שלישי. לדבריה, הם אחראים לתאונה ומאחר שלא ערכו ביטוח לקטנוע עליהם להשיב לה כל סכום שבו תחויב.
בני הזוג, שיוצגו על ידי עו"ד ואסים עומר, הכחישו כל קשר לאירוע.
"על ראש הגנב בוער הכובע"
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב ציינה שאמנם התובעת אינה יודעת בדיוק כיצד נפגעה אך מכלל הראיות עולה שהיא נפגעה מהקטנוע כהולכת רגל.
השופטת ציינה בהקשר זה שנהג משאית שהתקשר למשטרה לאחר התאונה סיפר שהגיע למקום דקות לאחר האירוע וראה את התובעת שרועה על הכביש כשלידה מוטל קטנוע וגם אנשי מד"א תיארו זירה דומה.
עוד לדבריה, העובדה שנהג הקטנוע לא נפגע פיזית מחזקת את המסקנה שהתובעת השלימה את ירידתה מהרכב לפני שנפגעה.
השופטת קבעה שהקטנוע המעורב שייך לבני הזוג ומשמש את הבעל לעסק של שליחויות שממוקם ברחוב בו התרחשה התאונה. השופטת מצאה חיזוק למסקנה זו בעובדה ש-20 דקות לאחר התאונה רכשו בני הזוג ביטוח לקטנוע, בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".
באשר לנזק, השופטת קיבלה את טענות התובעת שמאז התאונה היא סובלת מכאבי ראש והדבר משפיע על תפקודה. בסך הכל פסקה השופטת לתובעת פיצוי של 128,360 שקל עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאת וכאב וסבל.
בניכוי תגמולי הביטוח הלאומי חויבה קרנית לשלם לתובעת 108,911 שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין של 15.21% והחזר האגרה ששילמה. את יתרת סכום הפיצוי חויבה קרנית להשיב לביטוח הלאומי.
השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי וחייבה את בני הזוג להשיב לקרנית את כל סכום הפיצוי בתוספת שכ"ט עו"ד של 23.4% והוצאות. היא קראה לקרנית להגיע להסדר תשלומים עם בני הזוג לנוכח התוצאה הכלכלית הקשה מבחינתם.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין