לפסק הדין בעניין חה"כ הרב מיכאל מלכיאור נגד ארז אוריאלי
בית משפט השלום בירושלים מחק תביעה כספית בגין לשון הרע שהגיש ארז אוריאלי, אזרח ישראלי המתגורר בנורבגיה, נגד חבר הכנסת מלכיאור. המדובר בדברים שאמר חה"כ מלכיאור בעת שידור ראיון רדיו במסגרת תכנית "הבוקר הזה" ברשת ב' של קול ישראל. באותו ראיון אמר חה"כ מלכיאור, שהתובע גורם כהניסט בנורבגיה, ושהוא על בחור ישראלי יורד שנמצא באוסלו ועושה הכל כדי להפיץ כל מיני דברים.
השופטת עירית כהן קבלה את טענת חה"כ מלכיאור, כי על הדברים חלה החסינות העניינית של חברי הכנסת, ולפיכך יש למחוק את התביעה.
נקבע, כי ההתנגשות בין חופש הביטוי (ולא רק של חברי כנסת) ובין זכותו של אדם לשם טוב עומדת, למעשה, בבסיס חוק איסור לשון הרע, אשר אימץ בסעיף 13(1) את מבחני חוק החסינות בכל הנוגע לחברי כנסת. החסינות חלה הן בכנסת והן מחוצה לה (סעיף 1(א) לחוק החסינות). המבחן שאומץ בפסיקה, לפיו ייקבע האם מעשה או התבטאות של חבר כנסת יזכו לחסינות, הוא מבחן "מתחם הסיכון הטבעי".
נפסק, כי כפי שנקבע בפרשת פנחסי, החסינות לא תעמוד מקום בו מפרסם חבר הכנסת הודעה מוכנה מראש. ואולם, במקרה הנדון הדברים שנאמרו על ידי חה"כ מלכיאור לא תוכננו מראש ולא ניתן לומר כי נעשו תוך ניצול מעמדו כחבר כנסת.
נקבע, כי אמנם אין כל תכלית לכך שחה"כ מלכיאור יאמר ברדיו שהתובע כהניסט והדבר אינו מקדם את משנתו הפוליטית של הנתבע, אלא שלא את הדברים האסורים יש לבחון, אלא את ההקשר שבו הם נאמרו, וההגנה ניתנת באותם מקרים בהם חברי הכנסת אכן גלשו במילוי תפקידם אל השוליים האסורים.
לפסק הדין בעניין חה"כ הרב מיכאל מלכיאור נגד ארז אוריאלי
למדור מנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.