אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> מזונות שוויוניים? הרבני מתנגד לעליון וקורא לחזור לשיטת ההלכה

מזונות שוויוניים? הרבני מתנגד לעליון וקורא לחזור לשיטת ההלכה

מאת: עו"ד יצחק קארו | תאריך פרסום : 27/07/2017 15:12:00 | גרסת הדפסה
עו"ד יצחק קארו (אילוסטרציה חיצונית: Andriy Popov, www.123rf.com)

פסיקת העליון שהתקבלה לפני כשבוע הכירה בחיוב אם במזונות ילדיה במשמורת משותפת. בפסק דין שיצא ימים ספורים לאחר מכן, הסבירו דייני הרבני בבאר-שבע מדוע ההלכה הזו מעוותת ועלולה להביא אימהות לחרפת רעב.

בפסק דין שניתן חמישה ימים אחרי ההלכה החדשה בסוגיית מזונות ילדים מתחו דייני בית הדין הרבני בבאר שבע ביקורת על בית המשפט העליון וקבעו כי התקדים מתקן עיוות אחד בעיוות אחר ויוביל למשבר.

פסק הדין הרבני עסק בבקשת אב לפטור אותו ממזונות ילדיו בני 11 ו-8 בעקבות קביעת משמורת משותפת. בני הזוג, שהתגרשו ב- 2014, הסכימו בהסכם הגירושין שמזונות הילדים יעמדו על 3,800 שקל (1,900 שקל לילד), וכי משמורתם תהיה בידי אימם תוך שנקבעו להם זמני שהות עם אביהם. אך בהמשך הגיעו ההורים להסכמה על משמורת משותפת, ובעקבות זאת הגיש האב לבית הדין הרבני תביעה לביטול מזונות.

האב הסביר כי במצב שבו האחריות ההורית שלו ושל האם משותפת ושניהם משתכרים שכר דומה (כ-11,000 שקל בחודש), עליהם לחלוק באופן שווה בהוצאות הילדים: הוא יישא בהוצאות כשהם אצלו והאם כשהם אצלה.

אלא שהאם סירבה לשינוי. לטענתה, על אף האחריות ההורית המשותפת עדיין היא הנושאת העיקרית בעול הכלכלי של גידול הילדים בהתחשב בכך שבסך הכל התווסף לאב לילה אחד של לינה. היא טענה שהסכימה למשמורת המשותפת כדי לחזק את הקשר בין הילדים לבין אביהם אבל לא ייתכן שתוספת של לינה שבועית תהפוך את הקערה על פיה ותדון אותה לחיי עוני.

מזונות מידתיים

שלושת הדיינים, הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב  אברהם צבי גאופטמן הבהירו כבר בתחילת פסק הדין כי לפי דין תורה האחריות למימון צרכי הילדים מוטלת על האב בלבד לכל הפחות עד גיל 15, וזאת במטרה שלא לפגוע ביכולתה של האם להתפנות לצורכי הילדים.

"משמורת ואחריות הורית משותפת אינה יכולה לשמש כעילה לשחרור האב מחובתו לזון את ילדיו", כתבו הדיינים והוסיפו שטענת האב "היא המשך למגמות שונות המנסרות בחלל האוויר, שהן הפוכות מדין התורה ואם יתממשו חלילה יגרמו חרפת רעב לילדים רבים".

בתוך כך הדיינים הזהירו מפני מציאות שבה אבות יבקשו להשתמט מאחריותם המלאה לצורכי ילדיהם הקטינים. הם כתבו כי לאורך שנים נהגו למתוח ביקורת על כך שבבית דין רבני נפסקים לילדים מזונות נמוכים יותר מבית המשפט למשפחה. אלא שדווקא החיוב הגבוה במזונות גרם לכך שאבות רבים קרסו תחת עול כבד מנשוא – וקראו לשינוי. "והנה, עיוות זה "מתוקן" על ידי עיוות אחר, בו חיוב המזונות הולך והופך לשוויוני". אלא שלטעמם, "גם שיטה זו כקודמתה תוביל למשבר בו יידונו אימהות וילדים לחרפת רעב בשם השותפות בנשיאה בעול".

בנסיבות אלה הדיינים תהו האם לא עדיף להודות בטעות ולחזור לשיטת ההלכה שמטילה על האב חובה מוחלטת אך מחייבת אותו במזונות מידתיים שהולמים את מצבו הכלכלי ומותירים לו די למחייתו?

בסיכומו של דבר הדיינים קבעו שגובה המזונות שנקבע בין ההורים בהסכמה סביר ומשאיר לאב די והותר למחייתו. עם זאת, ולנוכח טענותיו בדבר שינויים לרעה בהכנסתו ובבריאותו, הם המליצו לו להגיש תביעה חדשה להפחתת מזונות.

ראוי לציין שהדיינים כתבו את פסק הדין עוד לפני פרסום ההלכה החדשה אך הבהירו שהם עומדים מאחוריו גם לאחר שעיינו בפסק הדין של העליון.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יצחק קארו עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
7

האשה נאמנת להעיד, האשה יורשת ואין רכושה מוקנה לבעל.

מסכת יבמות פח: באה האשה ממדינת הים ואמרה לבית הדין: "מת בעלי, התירוני להינשא" - מאמינים לה, ומתירים לה להינשא. ואין חוששים כי עגונה, כי עדות אשה מהימנה ואמת בה. ובנוסף אשה נאמנת באיסורי תורה חמורים כגון: נידה, כשרות.שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז, סימן נב: דיינים היושבים על מדין ועוסקים ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכה" עליהם לפקוח עיניהם ולדאוג לכך שיקבלו האישה והבת את חלקן בירושה. אשה לפני נישואיה רשאית להעביר את נכסיה כמתנה לקרוביה. הכנסותיו של האיש גבוהות משל האשה שהוצאותיה גבוהות משל האיש. לכן חוסר האיזון בהוצאות אינו הוגן כלפי האשה. אוסיף כי האשה היא זו שקונה לילדים ולא האיש, לכן מעמדה של האשה בתא המשפחתי המתפרק מוסיף להירמס ברגל גסה בשם הדמוקרטיה. וכי יכול האיש לגדל את ילדיו? הלוא ברור שזה צעד נוסף בזילות האמהות. לא יועילו כל התירוצים שכן כל אב יאמר על צד האמת כי אינו מסוגל להשאר כמה ימים עם ילדיו, אך כמובן שרוצים להוכיח כי האב כן מסוגל לכאורה בכדי לפוטרו מן המזונות.
6

גם אם לכאורה לא מחייב אותם - בסוף יחייב ואסביר

נכון, לא ניתן לחייב אותם נכון גם ערעור יידחה באותו טיעון אבל אז יוגש בג"ץ - שיקבע, בצדק, שזה כן אמור לחייב. ובזיוית אחרת: העובדה שסוף סוף קבעו שוויון - אינה צריכה להפתיע - מה שצריך להפתיע שזה לקח כל כך הרבה זמן. לפי הכיוון של הדיינים - ואם נלך לפי דין תורה (ואני לא חושב שצריך לעשות רק אומר את זה כדי להמחיש את האבסורד) אז אישה פסולה לעדות, אישה אינה יורשת ובכלל אישה אינה יכולה להחזיק רכוש - וכל רכושה מוקנה לבעל. מאחר ובצדק החוק הישראלי לא הכיר בחוסר השיוון המתואר לעיל ואף ביה"ד הרבני אינו פוסק לפי "דין תורה" בעניינים אלה אלא בהתאם לחוק (גם אם מוצאים לזה צידוקים הלכתיים, הרי שגם בעניין הזה יש לראות את פסיקת בית המשפט העליון כמחייבת את בית הדין הרבני - ולו מהטעם הפשוט שהיא הגיונית, שיוויונית ובהתאם לכל הערכים שהדמוקרטיה מושתת עליהם
5

הלכה ברורה! לשנוא את הדת? ומה תאמר על חוקי המדינה?

בשו"ת עטרת פז (חלק ראשון כרך ג, אה"ע סימן י) שם הסיק ג"כ כי מדברי הדרישה והמהרשד"ם עולה לדינא שהאב חייב לזון את בנו מתורת צדקה עד אשר יוכל הבן להיות חי הנושא את עצמו, וממילא י"ל דבהיות ובזמן הזה אין הוא מדרך ואפשרות הנערים שילכו לעסוק בעבודה לכדי מחייתם אלא לכל המוקדם עד גיל 16 - 15 שנה בערך, שעד אז מחוייבים הם ללמוד מצד תקנת הישוב וחוקי התרבות, אה"נ דחייב האב לזונם עד גיל זה.
4

הפס"ד בעליון איננו מחייב את ביד"ר - כנסו :

א. לפנינו נושא מ " ענייני המעמד האישי " , ולכן זכותו של בית הדין הרבני לפעול , על פי דין תורה בטהרתו , כהבנתו . נקודה . ב. וזאת ,בדומה לנושאים שונים , מענייני המעמד האישי שהרבני פוסק באופן שונה , לחלוטין , מהאזרחי(= בימ"ש למשפחה) , כגון : " מדור ייחודי " , מזונות אלמנה , ועוד ועוד. ג. הח"מ כיהן כיועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים , כך שהדברים הללו נכתבים , מידיעה , ולא כגחמה . שבוע טוב ומבורך , עו"ד אורי שטינמץ .
3

מזונות שיוויונים- דינה דמלכותה דינה אי

2

זאת לא הלכה, זאת המצאה שמרנית.

הב זן את ילדיו עד 6 מדין צדקה. צדקה היא לא חובה. מעל גיל 6 זאת ממש המצאה רבנית שמרנית.
1

הם מוציאים לאנשים את החשק מהדת

1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ