100 אלף שקל פיצויים נפסקו לאלמנה על הפגיעה באוטונומיה של בעלה המנוח עקב רישום רפואי חסר שגרם לחוסר מידע והבנה לגבי חומרת מצבו.
קשיש כבן 79 נפטר ב-2011 בעקבות סיבוך של מחלת כבד. בפסק דין שהכריע לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית שהגישה אלמנתו נגד המוסד הסיעודי-גריאטרי "נוף הגפן" שבחיפה נדחתה הטענה שהזנחה היא שהביאה למות בעלה. עם זאת, השופטת אוסילה אבו אסעד מצאה כי המוסד לא תיעד כראוי את הטיפול במנוח ובכך מנע ממשפחתו להבין את חומרת מצבו ופגע באוטונומיה שלהם להחליט על המשך הטיפול וטיבו. מסיבה זו חויב המוסד בפיצויים של 100,000 שקל.
המנוח הופנה ל"נוף הגפן" ישירות מאשפוז בבית החולים ה"כרמל" שבחיפה בעקבות נפילה. בספטמבר 2011 מצבו החמיר משמעותית והוא אושפז בבית החולים רמב"ם במשך 12 ימים עד שנפטר. בדיעבד התגלה כי סבל ממחלת כבד קשה והיא שהובילה בסופו של דבר למותו.
אלמנתו, שתבעה את המוסד שנתיים לאחר מותו, הפנתה כלפיו אצבע מאשימה משום שלטענתה הוא הזניח את הטיפול במנוח והתעלם מפצעי לחץ עמוקים שהתפשטו בגופו והזדהמו.
מנגד נטען בשם המוסד כי הצוות פעל בזהירות ולפי אמות מידה סבירות ומקובלות, כאשר מות המנוח היה בלתי נמנע נוכח מצבו הרפואי הכללי, שכן המנוח היה סיעודי ולקה גם באי ספיקת כליות ובבעיות רפואיות רבות נוספות.
קצר בתקשורת
פסק הדין של השופטת אבו אסעד התבסס על עמדת מומחה פנימית וגריאטריה שמונה מטעמה וקבע כי המוסד לא התרשל בטיפול במנוח.
השופטת קיבלה את עמדת המומחה שלפיה אי אפשר לייחס למוסד רשלנות בכך שלא אבחן את המחלה שגרמה לפצעי הלחץ, שהרי מדובר במוסד בעל תשתיות ומימון מזעריים שמטרתו לתחזק את המטופלים, ואילו אבחון ומתן טיפול הולם הוא תפקיד ששמור לבית החולים האזורי.
למעשה, המומחה רמז בצורה די ברורה כי האשמה מונחת לפתחו של בית החולים הכרמל, שלא עדכן את המוסד בדבר אבחון המחלה ולא הורה לשנות את הטיפול במנוח. למרות זאת, אגב, התובעת בחרה שלא לצרף את בית החולים לתביעה.
בתוך כך נקבע כי המחדל האמיתי מצוי בחוסר תקשורת מוחלט בין כלל הגורמים שטיפלו במנוח, בהם בית חולים הכרמל, המוסד הסיעודי ומכון הדיאליזה. בהקשר זה מצא המומחה כשלים בתיעוד הרפואי שביצע המוסד הן לגבי הטיפול במנוח והן לגבי המידע שנמסר לו ולמשפחתו.
בעקבות זאת כתבה השופטת כי "...הגם שהוכח כי מוסד נוף הגפן אינו האחראי על נושא הבירור והטיפול במחלת הכבד שהתפתחותה הביאה למותו של המנוח הרי שחוסר התיאום והמעקב ואי קומו של שיג ושיח בין כלל הגופים המטפלים במנוח בתקופת האשפוז הסיעודי, עולה כדי ליקוי במובן של ניהול ורישום רשומות רפואיות, וגרם לחוסר הבנה של הצוות הרפואי המטפל במנוח במוסד נוף הגפן וכן לחוסר הבנה של המנוח ובני משפחתו אודות חומרת מצבו של המנוח, כאשר היעדרו של מידע חיוני כזה, מטבע הדברים פוגם באפשרות קבלת החלטה ע"י המנוח ובני משפחתו לעניין מיקום הטיפול במנוח, מהותו והמשכו".
משכך השופטת חייבה את המוסד לפצות את אלמנת המנוח (באמצעות חברת הביטוח "הפניקס") ב-100 אלף שקל על פגיעה באוטונומיה שלו כמטופל להחליט מה ייעשה בגופו. לפיצוי התווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
עו"ד עודד בולדו
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.