מוכרת נעליים שנפלה ברחוב תקבל 169 אלף ש'

בדרכה לביתה ממשמרת מוצ"ש נתקלה בת ה-56 באבני דרך משובשות. מלבד הפציעה הפיזית היא גם נפגעה נפשית. העירייה וביטוח לאומי שהכיר בה כנפגעת עבודה, יפצו

מוכרת נעליים שנפצעה בדרכה הביתה מהעבודה, בגלל מפגע במדרכה, תקבל 169 אלף שקל. כתוצאה מהאירוע, שהוכר כתאונת עבודה, פיתחה האישה, תושבת אור עקיבא, פוסט טראומה. השופט יעקב גולדברג מבית משפט השלום בחדרה ייחס רשלנות לעירייה, משלא דאגה לטפל כראוי באבנים המשובשות; זאת, לצד אשם תורם של 10% על הולכת הרגל.

האירוע התרחש באפריל 2017. התובעת, תושבת אור עקיבא שעבדה אז כמוכרת נעליים בקניון "אורות" בעיר, צעדה בתום משמרת מוצ"ש לכיוון ביתה, המרוחק כרבע שעה הליכה מהמתחם. בתביעתה סיפרה כי בשלב מסוים, כשהייתה ברחוב הנשיא, נתקלה רגלה באבני דרך משובשות - והיא נפלה בעוצמה על האף, הראש והסנטר.

בשלב זה, שיתפה התובעת, התקשרה לבנה שהגיע למקום וסייע לה לקום. בעדותו סיפר הבן שמצא את אימו כשפניה מגואלות בדם, בפוזיציה של "חצי שכיבה חצי ישיבה". בשל התאונה אובחנה האישה עם חבלת ראש ופנים, וכן הפרעת דחק פוסט טראומטית. ביטוח לאומי הכיר בפציעה כתאונת עבודה. לטענת האישה, האחריות לנזקיה רובצת לפתח עיריית אור עקיבא, "אשר החזיקה במקרקעין באופן רשלני".

אלא שהעירייה הכחישה את אחריותה לנזקי מוכרת הנעליים, אשר כיום מועסקת במפעל, וטענה שיש לייחס לה רשלנות תורמת של 100%. נטען שמדובר במדרכה רחבה למדי, וכי בחירתה לעבור דווקא במקום המפגע מהווה הסתכנות מרצון. בתוך כך טענה הנתבעת אף לשיהוי בפנייה לקבלת טיפול רפואי, ובעצם הגשת התביעה.

מפגע בולט לעין

אבל השופט גולדברג דחה את הגנת העירייה. לדבריו התמונות שהגישה התובעת ומתעדות את המפגע מלמדות כי לא מדובר במכשול זניח, אלא באבנים משובשות הבולטות באופן ניכר מעל מפלס הקרקע, ויוצרות משוכה העלולה להכשיל את העוברים ושבים במדרכה, בוודאי בשעות החשיכה.

"עסקינן במפגע בולט לעין המצוי בדרך ציבורית המשמשת את הבאים בשערי הקניון, שזהירות סבירה של העירייה הנתבעת הייתה יכולה לאתרו ולתקנו בהתאם לחובתה, במיוחד בשים לב לתאורה הבלתי מספקת לעושים שימוש במדרכה בשעות החשיכה", כתב השופט. הוא קבע ששני הרכיבים הרלוונטיים הנוספים, קשר סיבתי וקיומו של נזק, מתקיימים אף הם במקרה זה, ומכאן שהוכחה רשלנות העירייה.

לצד זאת פסק השופט שעשירית מהפיצוי המגיע לאישה מהעירייה יישלל ממנה של רשלנות תורמת מצדה. "היה מצופה מן התובעת, המתגוררת בקרבת מקום ומכירה את הדרך, לצעוד בתשומת לב, דווקא נוכח התאורה החלשה", הדגיש. בהיבט הנזק, הועמדה נכותה המשוקללת על כ-22%, בתחומי הפסיכיאטריה, הפה והלסת.

על הרקע הזה חייב השופט את העירייה, בסופו של יום, לשלם לאישה עבור ראשי הנזק השונים – הפסד השתכרות (לעבר ולעתיד), כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות – פיצוי כולל בסך 98,709 שקל, זאת לאחר ניכוי אשמה התורם. עוד נקבע שהנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.

הסכומים יצטרפו לתגמולי ביטוח לאומי בסך 45,291 שקל, להם נמצאה האישה זכאית בשל הכרה באירוע כתאונת עבודה - כך שבתמונה הכוללת היא תקבל מהעירייה ומהמוסד 169,000 שקל.  

• ב"כ התובעת: עו"ד סבג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בוגדנסקי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.