ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין כספי נ' דרבי דג בע"מ
לפסק הדין בעניין ארמון נ' ק.מ.י. - קומפלקס מזון ישראל בע"מ
מאת: עו"ד אברהם חדידה
שתי מלצריות בשתי מסעדות שונות, ששכרן שולם מהטיפים בלבד והן לא קיבלו תנאים סוציאליים כחוק, הגישו תביעות כנגד מעסיקיהם בגין הפרת זכויות. שופטי בית הדין לעבודה קיבלו את התביעות ופסקו להן פיצויים.
במסעדת "דרבי דג" בתל אביב עבדה במשך כ3.5 שנים מלצרית, שפוטרה לאחר סכסוך עם אחד ממנהלי המשמרת. המלצרית עבדה כ- 5-6 משמרות בשבוע, כולל שישי-שבת, 6 שעות למשמרת.
לאחר פיטוריה, הגישה המלצרית תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתה, היא לא קיבלה שכר בסיס אלא רק "טיפים", מהם נדרשה להפריש 5% למסעדה ו-5% לעובדי הבר. כמו כן, מעולם לא הושלם לה שכר מינימום ולא הופרשו עבורה תשלומי חובה, כמו פנסיה ודמי הבראה.
בעלי המסעדה טענו כי התביעה הינה ניסיון חסר תום לב לקבלת כספים שאינם מגיעים לתובעת. לטענתם, התובעת השתכרה הרבה מעבר לשכר המינימום, כאשר ברוב המקרים עמד שכרה על 50-60 שקל לשעה.
עוד טענו, כי בתלושי השכר של המלצרית אמנם נכתב כי קיבלה שכר מינימום אך זהו רק על חלק קטן משכרה האמיתי.
השופטת שרה מאירי קבעה, כי אין חולק שהתובעת היתה מודעת לתנאי העסקתה למן היום הראשון, ונראה כי לא רק שלא נעשקה אלא שהתנאים התאימו לצרכיה, שכן אפשרו לה לממן לימודים, שכ"ד, רכב וכו'.
עם זאת, קבעה השופטת, כי הנתבעת אכן לא שילמה לתובעת את הזכויות הסוציאליות להן היא זכאית, ומשכך חייבה את הנתבעת לשלם לה פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות פנסיה ודמי חגים.. בסה"כ נפסקו לתובעת כ-12 אלף שקל, שחושבו לפי הנחת שכר ממוצעת ושרירותית של 28 שקל לשעה, בהעדר אסמכתא לממוצע השעתי של התובעת.
הנתבעת חויבה בהוצאות משפט של 1,000 שקל.
בלונדון כמו בדרבי
גם במסעדת "לונדון" בתל אביב עבדה במשך 3 שנים מלצרית, שלטענתה פוטרה בבושת פנים ע"י אחד ממנהליה, שסבר כי התרשלה בטיפול בזוג סועדים.
גם הפעם הוגשה התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב . התובעת ביקשה, בין היתר, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
לטענתה, היא השתכרה מהטיפים בלבד, והמעסיקים לא שילמו לה שכר בסיס כלשהו או השלמה לשכר המינימום. היא הוסיפה, כי בתלושי השכר הופיעו סכומים שונים ממה שקיבלה בפועל.
לדברי מנהל המסעדה, בסוף כל משמרת קיבל כל מלצר 10% מדמי השירות, לאחר ניכוי מע"מ. אם הסכום שיצא היה נמוך משכר המינימום, מקבל המלצר השלמה.
לטענתה, נדיר שמלצר אינו מגיע לשכר המינימום, ואם אכן קורה הדבר הרי שאין זו העבודה המתאימה בשבילו. עוד הוסיפה, כי לא יתכן שעובד שאינו מקבל את השכר המגיע לו לא יקום וישאל מדוע. משהתובעת לא עשתה כן- הסכימה לתנאי העבודה בהתנהגותה.
השופט אורן שגב קיבל את התביעה, תוך שהזכיר כי חוק שכר מינימום הוא חוק קוגנטי, אשר המעסיקים אינם רשאים לחרוג מהוראותיו, גם אם עובדיהם מוכנים לוותר על זכויותיהם.
נקבע, כי על פי תשובת הנתבעת, שכר המלצרים אכן נגזר אך ורק מדמי השרות. אולם, כספים אלה לא נחשבים כחלק משכר העבודה שלה, שכן לא נרשמו ועברו דרך הקופה של המסעדה.
לפיכך, פסק השופט לתובעת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת הפרשי שכר ופיצויי פיטורים שלא כדין, ובסך הכל- 23,339 שקלים. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
"עובדים שלא עולים לבעלים"
עו"ד אברהם חדידה, העוסק בדיני עבודה, ממליץ לעובדים במלצרות שלא להשלים עם פגיעה קשה ומתמשכת בתנאי עבודתם: "אלו הם פסקי דין חשובים, שבאים לפתור מצב לא שיוויוני בעבור מגזר שלם ומופלה. ברגע שהשכר מתקבל מטיפים, נוצר מצב של עובדים שבעצם לא עולים דבר לבעלים" מוסיף עו"ד חדידה. לדבריו, המלצרים על פי רוב נרמסים ברגל גסה על ידי בעלי המסעדות, שנסמכים על כך שהם עובדים חלשים, בדרך-כלל זמניים, ואין להם מוטיבציה יתרה לעמוד על זכויותיהם.
לפסק הדין בעניין כספי נ' דרבי דג בע"מ
לפסק הדין בעניין ארמון נ' ק.מ.י. - קומפלקס מזון ישראל בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.