אח, איזה תסריט משובח הנפיקה לנו השבוע חברת הפקות ה"סרטים" אמיקום. "מחכים לניסים"
הוא מועמד ודאי לאוסקר, בקטגוריית סרטי האימה של משקיע ההיי-טק. עוד בקטגוריה: הסרט
הנפלא, סוחט הדמעות, של חברת אלרוב "כשרובנר פגש את אקירוב"; ו"יום שלישי האחרון"
בהפקת יזם.קום.
אין ספק, יש ב"מחכים לניסים" את כל המרכיבים הדרושים להפוך לשובר קופות אמיתי: יש
בו התאהבות ובגידות, יש בו משברים ופשרות, רעים וטובים, שקרים ומזימות בינלאומיות.
אמיקום גם לא חסכו בכסף, ברוך השם. 8 מיליון דולר הם השקיעו בהפקה, מתוכם כ-2
מיליון לשחקנים הראשיים.
אומנם גם בסרט של רובנר ואקירוב הושקעו לא מעט מזומנים )5 מיליון דולר( ושני הסרטים
אפילו די דומים בקווי המתאר הכלליים - יזם, המתואר כ"נוכל", מצליח למכור למשקיע
ה"תמים", באמצעות מצגי שווא שונים, חברה "כושלת" - אבל נראה כי בעוד הצלחת הסרט של
אלרוב מבוססת יותר על ליהוק נכון, הסרט החדש של אמיקום מהווה קפיצת מדרגה ברמת
התסריט.
החיים בוורוד
ז'אנר סרטי האימה על תעשיית ההיי-טק בהחלט תופס תאוצה בזמן האחרון. אומנם עוד לא
ניתן להוריד את המסך על ז'אנר האגדות, אבל נראה שמעט אקשן לא יזיק. סוף סוף, קצת
אימה, קצת פחד. וזה שכבר בהתחלת הסרט מופיעה הכתובית, "מבוסס על סיפור אמיתי", רק
מוסיף להתרגשות. הקהל באולם יושב על קוצים, מזדהה עם הגיבורים ממש כמו ב"אקספרס של
חצות".
כן, זו המציאות. אין טוב בלי רע, אלא שעד לא מזמן הראו לנו רק את הטוב. צבעו לנו את
המסכים בוורוד. סרטים על מלאכים, על חברות סטארט אפ עוללות שמגשימות את החלום
הישראלי ונמכרות במילארדי דולרים. צילומי נוף נפלאים של עשרות עובדים המתגלגלים
בצוותא על חוף הים, רגע לאחר הבשורה כי כולם, כולל המזכירה, הפכו למיליונרים. שתינו
את זה בצמא ורצינו עוד.
ידענו שזה לא אמיתי, שהמציאות שונה. שעל כל סיפור אגדה יש 10 סיפורי אימה. אבל מי
רצה לשמוע עליהם? התמכרנו לוורוד. פשוט לא היה לסופים הפחות טובים שוק, לא היה להם
קהל. וקהל, כידוע, הוא מה שמניע את עסקי השעשועים. גם אם היו תסריטי אימה טובים,
ולבטח היו, הם הושלכו למגירה.
וזוהי רק ההתחלה
אבל טעם הקהל הוא כמו אופנה, הוא מתחלף. זה תלוי בשנה, בעונה, במצב הרוח, ברמת
האלימות ובמפלס המזומנים. כשהקהל מרגיש טוב - תנו לו רק מהוורוד. אבל, כשהאופנה
מתחלפת, מגיע הזמן לפתוח את המגירות ולשחרר את השדים. בענייני שדים צריך תמיד לזכור
שמאוד קל לשחרר אותם, אבל להחזיר למגירה קצת יותר קשה. עוד יותר קשה לדעת איזה נזק
הם יגרמו, ולמי.
בינתיים, בשני הסרטים הראשונים שיצאו, העלילה לא מחמיאה לאף אחד מהגיבורים. לא
ליזמים ולא למשקיעים. הראשונים מוצגים כרמאים וחורשי מזימות, "שמשון ויובב" של עולם
ההיי-טק. השניים הם ילדים זבי חוטם, שהבטיחו להם לונה פארק וגלגל ענק ובמקום זה הם
קיבלו מגלשה קטנה, ישר לארגז החול.
נדמה שזו רק ההתחלה, קצהו של קרחון. אנו עתידים לשמוע בעתיד הקרוב הרבה סיפורי
בלהות על משקיעים "מרומים". כאלה שאך אתמול ישבו, בצוותא עם היזמים, סביב מדורת
הסטארט אפ ושתו לשוכרה. בבוקרו של יום, כשהחגיגה נגמרה והמדורה כבתה, המשקיעים גילו
שמישהו גם צבע אותם בלילה במשחת שיניים.
לנו נותר רק לקנות כרטיס להצגה, להתרווח בכיסא, פופקורן ביד אחת וכוס קולה בשנייה,
וליהנות מהסרט. עד החגיגה הבאה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.