1.85 מיליון ש' למאלפת סוסים שנפלה ונפצעה

ביהמ"ש קיבל את טענת הצעירה לרשלנות מעסיקיה, בין היתר בשל הצבתה כמאלפת יחידה על סוס בעייתי שנטה להשתולל. מחצית מהסכום תשולם על ידי ביטוח לאומי 

מאלפת סוסים שנפלה במהלך רכיבה והפכה נכה תקבל פיצויים והוצאות בסך הקרוב ל-2 מיליון שקל. שופטת המחוזי בחיפה עדי חן-ברק קבעה לאחרונה שבעלת החוות התרשלה כלפי הצעירה, בין היתר בכך שהציבה אותה כמאלפת יחידה על סוס בעייתי שנטה להשתולל. במחצית התשלום יישא ביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה.

מדובר בתאונה שקרתה לפני כ-8 שנים. התובעת, שהייתה אז כבת 23, עבדה אצל הנתבעת כמאלפת סוסים. באחת הרכיבות נפלה והוטחה ארצה. בשל מעידתה נפגעה באגן, בגב וביד שמאל. פציעתה הצריכה שיקום ממושך מאוד בבית לווינשטיין, והותירה נכויות. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע לצעירה 32% נכות רפואית ו-43% נכות תפקודית.

בתביעה שהגישה למחוזי, העלתה הצעירה שתי טענות רשלנות מרכזיות כנגד בעלת החווה: האחת, שימוש באוכפים ישנים ובלויים, דבר שתרם לשמיטת רגלה מהסוס, וכתוצאה מכך להיבהלותו, השתוללותו ונפילתה ממנו; השנייה, הצבתה כמאלפת יחידה על סוס בעייתי, עם עבר טראומתי קשה, שאף בעליו התקשו ליצור איתו מגע, ומעדו ממנו מספר פעמים.

מנגד טענה בעלת החווה שנפילת הצעירה מהסוס אירעה בשל קשירה לא נכונה מצדה של חלקי האוכף, כלומר בשל רשלנותה שלה, ולא נוכח מחדלים מטעם הנתבעת.

הסוס הוחזר לבעליו

אבל השופטת חן-ברק דחתה "השערה" זו של בעלת החווה. היא הדגישה שלו היה בטענה ממש, מצופה היה שמיד עם תחילת הרכיבה חלקי האוכף היו נשמטים, אלא שעל-פי עדות התובעת, האירוע התרחש תוך כדי רכיבה.

מסקנת השופטת הייתה שבעלת החווה התרשלה כלפי הצעירה, בהתאם לטיעוניה. ראשית, מבחינת מצב האוכפים, התקבלה טענת התביעה שהם היו ישנים ובלויים, באופן שתרם לתאונה. "בצירוף העובדה שהנתבעים" - המעסיקה והמבטחת – "לא הוכיחו קיומה של שגרת בדיקה של האוכפים, שגרת בדיקה של מצבם, מועדי החלפת אוכפים וכדומה - יש להטיל החבות בגין פגיעת התובעת על הנתבעים", פסקה.

שנית, קבעה השופטת - בבחינת למעלה מן הצורך - שאף נדרש היה, במקרה ייחודי זה, לצרף לתובעת מאלף נוסף. "נוכח אופיו הבעייתי של הסוס וההיסטוריה שלו", נימקה, "ניתן לקבוע שהיה מקום, בנסיבות העניין, לצרף לאילוף אדם נוסף, דבר שהיה בו כדי למנוע התאונה, או לכל הפחות להפחית את חומרת הפגיעה, שכן המאלף שהיה מחזיק בסוס מלמטה, היה יכול לשלוט בו ולרסנו גם במצב שבו הסוס נכנס ללחץ ומשתולל".

אינדיקציה לאופיו הבעייתי של הסוס נמצאה, לדברי השופטת, בעובדה שלאחר נפילת התובעת ממנו אילופו נפסק, עקב חשש שמישהו נוסף ייפגע, והוא הוחזר לבעליו.

לצד זאת קבעה השופטת שיש לזקוף לחובת הצעירה 15% מנזקיה כאשם תורם, בשל היותה עתירת ניסיון בתחום רכיבת הסוסים (עשתה זאת מגיל 3), לרבות ניהול בית ספר לרכיבה, דבר שיצר ציפייה כי תתריע בפני מנהליה על מצב האוכפים הבלוי, כמו גם על הצורך במאלף נוסף לצדה, נוכח אופיו של הסוס - פעולות שאין מחלוקת כי לא נעשו על-ידה.

פסק הדין נחתם בחיוב בעלת החווה לשלם לצעירה, בניכוי אשמה התורם, פיצוי בסך 743,200 שקל עבור ראשי הנזק השונים – כאב וסבל, הפסדי שכר וכיוצ"ב – בתוספת כ-175,000 שקל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. 915,772 שקל נוספים תקבל מאלפת הסוסים לשעבר - שמחמת נכויותיה נבצר ממנה לחזור לתחום שהינו "אהבת חייה" – מביטוח לאומי.

• ב"כ התובעת: עו"ד דניאל ברק
• ב"כ הנתבעים: עו"ד הוד-סוקול

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.