למי שייכים כספים שהפקידה משפחתו של נאשם כערבון לשחרורו ממעצר?
לפסק הדין בעניין פלונים נגד אלמוני
בית משפט השלום בחדרה קבע, כי כספים שהפקידה משפחתו של נאשם בקופת ביהמ"ש כערבון לשחרורו ממעצר עד תום ההליכים, נותרו בבעלות המשפחה ולפיכך צד שלישי אינו רשאי לעקלם.
נגד המשיב הוגש כתב אישום, ולאחר מכן הגישה המדינה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביהמ"ש החליט לשחררו למעצר בית בתנאי להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית של 75,000 שקלים, וכן ערבון של 40,000 שקלים מצד אימו. מאחר והמשיב לא היה יכול בכוחות עצמו להפקיד את הערבון במזומן שהוטל עליו, סייעה לו משפחתו, ובסך הכל הפקידה בקופת ביהמ"ש 115,000 שקלים.
לימים, נגזר דינו של המשיב למאסר, והוא החל לרצות את עונשו, אך מאחר והיה לו חוב של 165,000 שקלים לבנק הפועלים, עיקל הבנק את כספי העירבון. משנודע על כך למשפחתו של המשיב, הגישה גם היא בקשה לעיקול הכספים.
השופט חננאל שרעבי קבע, כי הכספים הופקדו בקופת ביהמ"ש לצורך שחרור המשיב ממעצר, ולכן, משהוגשמה תכלית זו, זכאים המפקידם לקבל חזרה את כספם. אין לראות בהפקדת הכספים, כך נפסק, כוויתור המפקידים על בעלותם בכסף, מאחר וההפקדה נעשתה תוך ידיעה מראש, כי הכספים עלולים להיות מחולטים רק במקרה אחד - הפרת תנאי השחרור של המשיב.
"היעלה על הדעת כי מאן דהוא יסכים להפקיד כספים כערבון לאחר כחלק מתנאי שחרור, אם ידע מראש שגם אם הנאשם יקפיד על קיום תנאי שחרור, עשוי כספו שלא לחזור אליו?! האם במקרה כזה לא תהיה השפעה לרעה על אפשרות יכולתו של נאשם לגייס כסף אפילו מקרוביו לצורך שחרורו בערובה?!" תהה השופט, וקבע כי מדיניות ציבורית ומשפטית ראויה, צריכה לראות בהפקדת כספי ערבון כהפקדה בנאמנות בידי המדינה, שאין בה ויתור על הבעלות בכסף.
לפיכך, נקבע כי משנותרו הכספים בבעלות המפקידים, לא היה רשאי הבנק לעקלם, ויש להורות על ביטול העיקול.
לפסק הדין בעניין פלונים נגד אלמוני
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
