- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רשלנות רפואית
ברוכים הבאים לפסקדין לייב. אני עו״ד רשאד סלים, בעל משרד שעוסק ברשלנות רפואית ונזקי גוף.
בשנים האחרונות חל גידול ניכר ומתמיד בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית. ניתן לייחס זאת, בין היתר, לעלייה במודעות הציבור, לפסיקת בתי המשפט שהרחיבה את האחריות של בעלי המקצועות הרפואיים והמוסדות הרפואיים ולעלייה בסכומי הפיצויים.
רשלנות רפואית באה לידי ביטוי בפעולה או בקבלת החלטה על ידי גורם רפואי, באופן שחורג מהסטנדרט המקובל וגורם נזק ממשי למטופל. הרשלנות יכולה להתבצע על ידי כל גורם המעניק טיפול רפואי: רופא, אחות, רוקח, דולה וכיו״ב.
טעויות באבחון או בטיפול רפואי, שגורמות נזקים למטופלים, מהוות את אחד האתגרים הניצבים בפני מערכות בריאות ברחבי העולם.
מובן כי לא כל טעות או תקלה רפואית היא רשלנות. אז איפה עובר הקו בין טיפול רפואי שנכשל לבין מחדל שהסתיים בנזק?
שלחתם אלינו שאלות ואתם מוזמנים להמשיך לשאול אותי בתגובות בזמן השידור.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
