האם מנעה מהאב להכיר את הבת ככל הנראה משום שעזב אותה לאחר שגילה על ההריון. בחמש השנים האחרונות הוא נאלץ להילחם על זכותו לקחת חלק בחייה.
בית המשפט למשפחה בטבריה קיבל באחרונה חלק מתביעה שהגיש אב לוקה בנפשו לאפשר לו להתראות עם בתו בת ה-5 שלא תחת פיקוח גורמי הרווחה. השופט מחמוד שדאפנה התרשם שמצבו הנפשי של האב מאוזן וקבע תכנית הדרגתית לקיום המפגשים מחוץ למרכז הקשר.
ראשית הסיפור ב-2011, אז הורי הילדה הכירו, עברו להתגורר יחד וזמן קצר לאחר מכן האישה נכנסה להריון. אלא שבשונה מהאגדות, הם לא נישאו זה לזו ולא חיו "באושר ועושר" מאחר שהאב המיועד עזב ברגע שגילה על דבר ההריון. הבת נולדה באוגוסט 2012 וכבר מלידתה האם מנעה ממנו לבקר ולהכיר אותה.
האב עמד על זכותו לקחת חלק בגידול הבת ופנה לבית המשפט על מנת שיאפשר לו להיפגש עמה. באחד הדיונים שהתקיימו בתיק נקבע כי לנוכח מצבו הנפשי של האב, אשר סובל מהפרעה דו קוטבית, המפגשים עם הבת ייערכו אחת לשבוע במרכז הקשר של הרווחה.
לאחר כשנה וחצי, האב סבר שמצבו הנפשי התאזן וביקש לקיים את המפגשים מחוץ למרכז הקשר. ביולי 2014 בקשתו התקבלה והמפגשים נערכו ללא כל פיקוח.
שלושה חודשים לאחר מכן המפגשים הופסקו לחלוטין לאחר שהאם התלוננה שהאב הטריד מינית את הבת, אך במרץ 2015 הוחלט להשיב את המפגשים למרכז הקשר לאחר שהמשטרה הודיעה כי היא סוגרת את התיק נגדו.
לבינתיים האב לא ויתר, שיתף פעולה עם הגורמים הרלוונטים ובמקביל המשיך לבקש מבית המשפט לאפשר לו מפגשים ללא פיקוח. הוא טען כי ככל אב הוא זכאי לקיים עם בתו קשר טבעי, והצביע על חוות הדעת של רופאיו המעידות על כך שהוא לא מהווה סכנה עבורה.
האב הוסיף כי האם מערימה קשיים ועושה שימוש מניפולטיבי בהליכים המשפטיים בניסיון להרחיקו מבתו, אך האם טענה כי העובדה שלא נפתחו נגדו הליכים פליליים אינה מוכיחה שהוא חף מפשע. היאהוסיפה כי מחלת הנפש של האב מאופיינת בקשיים חברתיים ובהתנהגות תוקפנית ודיכאונית – דבר שלטעמה מציב את בתה בסכנה.
שילוב של שני עולמות
"חשיבות הקשר בין הילד לבין שני הוריו הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר בחיי הקטין ואף תורמים רבות לגדולו, חינוכו והתפתחותו" כתב השופט שדאפנה וציין כי קיום מפגשים בין הורים לילדים במרכז הקשר נעשה רק כשהדבר הכרחי ולטובת הילדים.
במקרה זה, השופט התרשם כי המפגשים נערכים ברוח טובה ושהאב לא מסכן את הבת. בתוך כך, הוא מתח ביקורת קשה על האם וציין כי חששותיה מוגזמים וכי מאמציה הבלתי נלאים לפגוע בקשר בין הילדה לבין אביה מזיקים לה מאוד.
בהמשך, השופט שדאפנה הסביר כי בניגוד לעמדת הרווחה, הוא דווקא לא שוכנע שיש טעם להמשיך לקיים את המפגשים במרכז הקשר. "עולמה של הילדה הינו שילוב של שני עולמות האחד של האב והשני של האם ואין בשום פנים ואופן לשלול את נוכחות האב בחיי הילדה, אלא במקרים מאוד חריגים", סיכם את עמדתו.
לפיכך נקבע כי המפגשים בין האב לבתו ייערכו ללא פיקוח, אולם הדבר ייעשה בהדרגה ובהתאם להמלצות הרווחה בהמשך. לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד צהלה הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין