לא כל לחץ כלכלי מצדיק תחולת עילת הכפייה

א 13301/03, בסט פק שיווק לחקלאות בע"מ נגד מוארמן עמירם

ביהמ"ש השלום בת"א דחה את תביעתה של חברה אשר עוסקת באספקת מוצרי אריזה לחקלאות, לחייב את הנתבע, אשר נהג לרכוש ממנה מוצרי אריזה לתוצרתו החקלאית בגין יתרת חוב, אשר לטענתה הנתבע נותר חייב לה בגין מוצרים שסופקו לו במהלך שנת 2001.

השופט יונה אטדגי קבל את גרסת הנתבע, אשר הכחיש את החוב, וקבע כי החשבוניות שהציגה התובעת לא שקפו את החוב האמיתי. הצדדים נהגו לערוך את ההתחשבנות שביניהם בסוף תקופת העבודה, וכך עשו גם הפעם. התובעת המציאה לנתבע את הצעתה לתשלום החוב, הנתבע הציע את הצעתו הנגדית. הצעת התובעת היתה גבוהה מהסכום ששולם בפועל והצעת הנתבע היתה נמוכה ממנו. כך מנהלים בדרך כלל משא-ומתן, ובדרך כלל הסכום שמשולם בסופו הינו בין שתי ההצעות הנגדיות.

השופט אטדגי דחה את טענת התובעת, לפיה סוכן המכירות מטעמה חתם על גבי ספחי השיקים שהציג לו הנתבע תחת כפייה או עושק. כל שניתן ללמוד מההתרחשות המתוארת הוא משא ומתן עסקי בין הצדדים. באשר לעילת הכפייה, גם על פי הגישה המכלילה בגדרה כפייה כלכלית או עסקית, אין לראות בכל "לחץ" כלכלי תשתית לחלותה של עילה זו.

גם יסודות עילת העושק לא הוכחו, שכן יסוד מיסודות עילת העושק הוא מצבו של "העשוק". בעניינינו, ודאי שאין לדבר על חולשתה השכלית או הגופנית של התובעת או חוסר ניסיונה.

בסיכום, התובעת לא הוכיחה את החוב הנתבע, ועל פי הראיות והמסקנות מהן, חובו של הנתבע לתובעת נפרע במלואו.

א 13301/03, בסט פק שיווק לחקלאות בע"מ נגד מוארמן עמירם

למדור חוזים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.