בחודשים האחרונים הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון מספר מקרים של 'רצח באדישות'– עבירות אלימות לא מתוכננות שהסתיימו במות הקורבן וסווגו בעבר כהריגה. בכל המקרים בית המשפט נענה לבקשה להחמיר בעונשים. מהו רצח באדישות ומה ניתן ללמוד מהמגמה החדשה?
לפני כשלוש שנים התחוללה מהפיכה בעבירות ההמתה. חוק העונשין תוקן כך שנותרו בו עבירות של גרם מוות ברשלנות ורצח בכוונה תחילה, ולצידן עבירות חדשות של המתה בקלות דעת (דוגמת המקרה של אסון נחל צפית), שניתן להטיל בגינה עד 12 שנות מאסר ורצח באדישות (כמו דקירה במהלך קטטה ללא כוונה לגרום למות הקורבן), שניתן להטיל בגינה עד מאסר עולם. בשונה מעבירת הרצח בנסיבות מחמירות אין חובה להטיל מאסר עולם כשמדובר ברצח באדישות.
מהו רצח באדישות?
במרכז עבירות ההמתה נמצאת עבירת הרצח שכוללת כיום שתי זרועות עיקריות: רצח בכוונה ורצח באדישות.
בדו״ח ועדת קרמניצר לבחינת עבירות ההמתה בחוק העונשין נכתב, בין השאר, על רצח באדישות כי "העמדה הנפשית של אדישות – חוסר אכפתיות של הממית כלפי חיי קורבנו – הופכת את ההמתה לפגיעה מובהקת בחומרתה בחיי אדם. מהותה וחומרתה של הפגיעה מצדיקות שתוטל עליה סטיגמה של רצח״.
בחודשים האחרונים דן בית המשפט העליון בכמה מקרים שונים בהם הורשעו נאשמים בעבירות רצח באדישות.
במקרה הראשון בו ייצגתי את הנאשם, הוחמר העונש מ-10 ל-14 שנות מאסר, לאחר שבאותו המקרה הנאשם חבט באמצעות קרש גדול בראשו של אדם שנקלע לאזור קטטה בכפר. המנוח ספג את המכה הקטלנית, צנח ומת והנאשם צעד מהמקום מבלי להושיט לו עזרה. בית המשפט העליון ציין בפסק הדין כי "העובדה כי המשיב הלם בראשו של המנוח מאחור לנגד עיני בני משפחתו של המנוח, מעצימה את חומרת המעשים ואת הכאב הנעוץ באובדן אבי המשפחה. כתוצאה מהמכה העוצמתית שהמשיב הנחית על ראשו של המנוח, נגדעו חייו והומט אסון על בני משפחתו. מעשיו של המשיב מבטאים זילות של ערך חיי אדם בעיניו״.
במקרה השני מדובר היה בנאשם ששתה לשכרה וחבט באימו המבוגרת מכות נמרצות שגרמו למותה.
בית המשפט העליון החמיר את עונשו מ- 18 שנות מאסר ל- 22 שנות מאסר, לאחר שקבע כי "על בתי המשפט הגוזרים את דינם של הממיתים באדישות לשקף את השינוי שבתיקון, ולצקת לתוכו תוכן באמצעות רמת ענישה הולמת וגבוהה באופן משמעותי מרמת הענישה שהייתה נוהגת בטרם התיקון, ביחס לעבירת ההריגה. עונש מאסר העולם כעונש מרבי בעבירת הרצח הבסיסית, מבטא את חשיבות ערך חיי האדם ואת החומרה המיוחדת הגלומה בקיפוח חיי אדם, וזאת לצד האפשרות להשית ענישה הולמת ומתאימה בכל מקרה ונסיבותיו."
המקרה השלישי דן בעניינו של נאשם שרצח במכות דר רחוב. הנאשם בעט בגופו של המנוח, הכה אותו באגרופים רבים דרך על ראשו והותיר אותו שרוע על המדרכה חסר אונים וללא נוע, עד אשר מת. בפסק הדין הוחמר העונש מ-18 ל-22 שנות מאסר. בית המשפט כתב: "בענייננו, אדישות המערער לחייו של המנוח ניכרת, בין היתר, מהעובדה שעסקינן באירוע אלימות מתמשך. אף שהיה באפשרות המערער לחדול ממעשיו במספר הזדמנויות, ושמא בכך היו ניצלים חייו של המנוח, הוא לא עשה כן והמשיך לחבוט ולבעוט במנוח. כמו כן, אדישות המערער לחייו של המנוח נלמדת מהתנהגותו בתום אירוע האלימות, עת עזב את המנוח לאנחות, שרוע חבול וחסר אונים על המדרכה מבלי שהעניק לו סיוע או הזעיק עזרה. נסיבות אלו משקפות את שוויון הנפש של המערער כלפי חייו של המנוח ומבטאות את חומרת מעשה רצח באדישות״.
עוד נכתב בפסק הדין כי ״צפייה בסרטונים המתעדים את האירוע, אינה קלה; הלב מתכווץ למראה המנוח, דר הרחוב המבוגר וחסר האונים מוכה ללא הפסקה ובאלימות בידי המערער בבעיטות לפנים ובעיטות לאחור, באופן אשר אינו מותיר ספק על אודות טיב חומרת מעשיו ואשמתו של המערער. נוכח נסיבות ביצוע העבירה ואף בשים לב לרפורמה בעבירות ההמתה, ניכר כי מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט המחוזי מקל עם המערער יתר על המידה. סבורני, כי מתחם ענישה הנע בין 20 ל-24 שנות מאסר בפועל, היה הולם בנסיבות העניין."
החמרה משמעותית בעונשים
ניתן לומר בזהירות שבהתאם למגמה הנושבת מבית המשפט העליון תמשיך לחול החמרה משמעותית בעונשים המוטלים על ה'רוצחים האדישים'. אם בעבר התוודענו למקרי המתה רבים שסווגו תחת עבירות הריגה, אשר ברקע שלהם לא הייתה כוונה, כי אם אדישות, הרי שמבצעי העבירות הללו יסווגו מהיום כרוצחים ולא כהורגים. לא עוד "הורג", כי אם "רוצח". וברמה הפרקטית, לא עוד עונש מרבי של 20 שנות מאסר, כי אם עונש מרבי של מאסר עולם (או 30 שנות מאסר).
הרוצחים האדישים שבעבר נשלחו לתקופות מאסר חד ספרתיות, יקבלו מעתה עונשי מאסר דו ספרתיים, לעיתים אף למעלה מעשרים שנות מאסר. קטטה אלימה, שימוש חד פעמי בסכין, מכות שמובילות למוות ושאר מקרי 'רצח באדישות' יובילו את מבצעיהן לתקופות מאסר ממושכות עד מאוד.
* עו״ד תומר שוורץ עוסק בדין הפלילי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין