נהג שהיה אחראי לתאונת דרכים פנה לחברת הביטוח שלו, שמצדה פיצתה את בעל הרכב שנפגע. אלא שהנפגע לא הסתפק בזה, וניסה להוציא מהנהג הפוגע כספים נוספים באופן מפוקפק. זה יעלה לו ולעורך דינו כ-50,000 שקל.
סגן נשיא בימ"ש השלום בחיפה, השופט רמזי חדיד, פסק 49,360 שקל פיצוייים לנהג שנפל קורבן לניסיון לקבל כפל פיצוי על נזקים שגרם לרכב אחר – ניסיון שהביא להטלת עיקול על חשבון הבנק של התובע מבלי שידע שכלל הוגשה נגדו תביעה.
הפרשה החלה בתאונת דרכים בין שני רכבים, שאירעה ב-2014. התובע, שרכבו היה מבוטח בחברת "שלמה סיקסט", הודה באחריותו לתאונה. הנתבע פנה למבטחת הרכב שלו ("ביטוח ישיר") שפנתה ל"שלמה". בעקבות זאת "שלמה" מסרה לנתבע שיק בסך 13,392 שקל.
מאוחר יותר, הנתבע התקשר עם עורך דין שהגיש בשמו תביעה כספית נגד התובע, על אותו נזק שכבר קיבל עליו את השיק. הנתבע ועורך הדין לא פנו במכתב דרישה לתובע או לחברת שלמה לפני הגשת התביעה. בהמשך ניתן נגד התובע (שהיה שם הנתבע) פסק דין בהיעדר הגנה, שהגיע להוצאה לפועל. שליח מטעם עורך הדין רשם שאישור מסירה נמסר לתובע והתובע כביכול סירב לחתום.
בהמשך לכך הוטל עיקול על חשבון התובע בסך 20,000 שקל – ורק אז הוא גילה שהוגשה נגדו התביעה.
בעקבות זאת התובע הגיש תביעה לפיצויי לשון הרע, ועבור עגמת נפש ו"הטרטורים" שנאלץ לעבור, וכן לביטול העיקול והשבת 20,000 שקל, שאכן הוחזרו לו במהלך ההליך.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד עופר לוי ממשרד עורכי הדין פאר-לוי, טען כי הנתבעים – הנהג ועורך הדין – נהגו בחוסר תום לב, השתמשו לרעה בהליכי משפט ופגעו בשמו הטוב כשהגישו נגדו את התביעה, לקחו פסק דין ופתחו נגדו תיק הוצל"פ, למרות העובדה ש"שלמה" כבר שילמה לנתבע פיצוי.
נהג הרכב (הנתבע הראשון), שיוצג על ידי עו"ד ג'אמל עלושי, טען בין היתר כי הפנייה לעורך הדין היתה על מנת לתבוע פיצוי על נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.
עורך הדין הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד ראא'ד אבו-מוך, טען שהאחריות להטלת העיקול מוטלת על הנהג-הנתבע, שלא טרח להודיע לו כי פנה ל"שלמה" וקיבל שיק, בעוד שהוא פעל כדין לביצוע פסק דין באמצעות פתיחת תיק הוצל"פ.
"היתממות בלתי משכנעת"
השופט חדיד שוכנע שטענות הנהג נטענו ב"היתממות בלתי משכנעת", והאיש פשוט ניסה להשיג פיצוי כפול עבור הנזקים שנגרמו לרכבו.
השופט הבהיר כי הנהג לא הביא כל ראייה לכך שפנה לעורך הדין רק בשביל ייצוג בעניין נזקי גוף. השופט אף הזכיר כי לאותה תביעה צורפו ראיות לעניין נזקי הרכב, ותהה "כיצד הגיעו כל אותם מסמכים לידי נתבע 2 וצורפו לכתב התביעה, באם נתבע 1 לא שוחח עמו על הנזק שנגרם לרכב ?!".
בנוסף השופט קבע כי עורך הדין (הנתבע השני) פעל שלא כדין במספר מישורים, החל מהגשת התביעה נגד התובע בלבד (ולא נגד חברת "שלמה), וכן באופן שבו פתח תיק בהוצאה לפועל. בעניין זה השופט זקף לחובתו בין היתר את העובדה שלא הביא עדים כמו השליח שכביכול התובע סירב לחתום לו.
לפיכך, השופט חייב כל אחד מהנתבעים לשלם לתובע 20,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 4,680 שקל. בהקשר זה השופט הבהיר כי עיקול שלא כדין על חשבון בנק מהווה לשון הרע, היות שהוא עלול להכתים אדם שלא עומד בהתחייבויותיו הכספיות.
- ב"כ התובע: עו"ד עופר לוי
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד ג'אמל עלושי
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד ראא'ד אבו-מוך
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין