כ-150 אלף שקל לצעירה שנפלה בחניון של מרכז קניות בחיפה

הצעירה נפלה על שרשרת ברזל שחסמה את הכניסה לחניון. בית המשפט פסק כי מפעילת החניון התרשלה כשעשתה שימוש בשקית ניילון לסימון השרשרת, וציפתה להזהיר באופן הזה את הבאים בשעריה.

בית משפט השלום בתל אביב פסק באחרונה כי מפעילת המרכזים המסחריים "ליברמן זא"ב השקעות" תשלם כ-150 אלף שקל לצעירה שנפצעה לאחר שנתקלה בשרשרת ברזל בכניסה לחניון. נקבע כי השימוש בשרשרת כתחליף למחסום לא היה רעיון מזהיר.

ביוני 2011 יצאה צעירה בת 23 מחניון של אחד ממרכזי הקניות הגדולים שבבעלות חברת "ליברמן זא"ב השקעות" בחיפה (שמו לא צוין בפסק הדין), ונתקלה בשרשרת ברזל גדולה שחסמה את הכניסה לחניון.

הנפילה  נגרמה לה נכות קבועה של 10% בשורש כף היד, וכן צלקת בסנטר וכאבים רבים. בחלוף שלוש שנים מהאירוע הצעירה החליטה להגיש תביעת נזיקין נגד מפעילת החניון "ליברמן" ובעליה, ונגד עיריית חיפה.

בתביעתה היא טענה כי לא ניתן היה להבחין בשרשרת משום שהייתה נמוכה מדי, והגישה צילומים שהעידו כי לא ניתן להבחין בשרשרת מזוויות מסוימות ובתנאי תאורה שונים.

התגובה של מפעילת החניון הייתה כי לצורך שמירה על העוברים והשבים נתלתה על השרשרת שקית ניילון בולטת, שאף נראתה בתמונות התובעת, והיא שימשה אמצעי זהירות מפני היתקלות. לשיטתה, השקית פוטרת אותה מאחריות כלפי התובעת ואם לא – אז יש לייחס לה אשם תורם משמעותי.

עיריית חיפה טענה כי אינה חבה בשום סוג של אחריות כלפי התובעת, מאחר שהמקרקעין בהן היא נפגעה אינם בשליטתה.

השופט יובל גזית קיבל את עמדת העירייה ודחה את התביעה נגדה מהסיבה שהחניון הוא בבעלות פרטית ולא נחשב לשטח ציבורי שנמצא באחריות הרשות המקומית.

אלתור חובבני

באשר למפעילת החניון, השופט גזית ציין כי לא ידוע אם שקית הניילון הייתה תלויה על השרשרת גם בעת התאונה, אך גם בהנחה שכן, קשירת שקית שקופה על שרשרת נמוכה היא "אלתור חובבני" שלא מספק התראה ראויה ומתאימה לבאי החניון.

בפסק דינו התמציתי השופט קבע כי מפעילת החניון הפרה את חובת הזהירות והתרשלה כלפי התובעת, כשבחרה לתחום את הכניסה לחניון בשרשרת במקום מחסום, ולא טרחה להבליט את השרשרת באופן ברור ורציני יותר משקית ניילון, כגון שילוט בולט וכיו"ב. 

קביעת קיומו של הקשר הסיבתי בין התרשלות המפעילה, המפגע והנזק הייתה פשוטה למדי שכן אלמלא ההיתקלות – התובעת לא הייתה נופלת ונפגעת ולא היו נגרמים לה נזקים ונכות.

על אף האמור, השופט קיבל את טענת מפעילי החניון כי לתובעת יש אשם תורם לנזקיה, בעיקר לאחר עדותו של שומר החניון, לפיה התובעת נפגעה מהשרשרת רק ביציאה מהחניון, כלומר שבכניסתה היא עברה מעל השרשרת, וכבר הייתה מודעת אליה. לפיכך יוחס לה אשם תורם בשיעור 20%.

בהמשך, לתובעת נקבעה נכות תפקודית נמוכה יחסית, בשיעור 5%, בעיקר משום שהיד בה נחבלה אינה היד הדומיננטית שלה, וכן משום שלא הוכיחה הפסד שכר בעקבות הפגיעה אלא להיפך – שכרה הושבח עם השנים. 

לסיום, לתובעת נפסקו פיצויים בסך כ-180 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסד שכר לעבר ולעתיד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, מהם נוכו 20% בגין אשם תורם. השופט הורה לנכות מפיצוי זה כל סכום שקיבלה התובעת מביטוח לאומי (אם קיבלה), ובנוסף הורה לתובעת לשאת בתשלום שכ"ט עוה"ד של עיריית חיפה, בסך 28.5 אלף שקל שכן התביעה נגדה נדחתה.  

• ב"כ התובעת:עו"ד נזיקין, אילת שלו
• ב"כ הנתבעות: עו"ד מיטל עומר, עו"ד יגאל אלון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.