אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> קניין רוחני >> יתרונות ה״סטרימינג״ בהגנה על זכויות יוצרים של הקלטות מוסיקליות

יתרונות ה״סטרימינג״ בהגנה על זכויות יוצרים של הקלטות מוסיקליות

מאת: עו"ד אלי נחום | תאריך פרסום : 07/05/2018 15:35:00 | גרסת הדפסה
עורך דין, יתרונות ה״סטרימינג״ בהגנה על זכויות יוצרים של הקלטות מוסיקליותעו"ד אלי נחום (צילום: חיים כהן)

לפני כשנה התקבל תיקון לחוק שהאריך את תקופת ההגנה על הקלטות של יצירות מוסיקליות מ-50 ל-70 שנה. ההגנה מותנית בזמינות ההקלטה לציבור הרחב לכל אורך התקופה.

לא רבים בציבור מודעים לכך, אך כפי שהחוק מגן על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות וספרותיות כך הוא מכיר בזכויות יוצרים על הקלטות של יצירות מוסיקליות אלו ואף של תכנים אחרים (כגון מערכונים, נאומים וכיו"ב). בעוד שההגנה המקורית על יצירה מוקנית מדרך הטבע ליוצר שלה, הרי ההגנה המקורית על הקלטה  מוקנית למפיק שלה. משמעות ההגנה היא שאף אחד – פרט לבעלים של ההקלטה – אינו רשאי לעשות בה שימוש החל ממכירת עותקים פיזיים או דיגיטליים של ההקלטה, וכלה במתן רישיון לשידור והשמעה פומבית שלה ברדיו, בטלוויזיה, במקומות מסחר ובכל מקום בו משמיעים או משדרים מוסיקה.

חשוב להבהיר שהחוק מתייחס בצורה שווה להקלטה הכלולה בתקליט, דיסק, סליל טייפ, קלטת, קובץ דיגיטלי או בכל פורמאט אחר.

אין להתבלבל בין זכויות יוצרים בהקלטה (או בלשון העם – "בעלות בהקלטה") לבין זכויות יוצרים בתכנים הנכללים באותה הקלטה – מדובר במערכות שונות ונפרדות של זכויות יוצרים, שכל אחת מהן צריכה להיבדק ולהיבחן בנפרד.

והערה נוספת, אם בעבר חברות התקליטים היו כמעט היחידות שעוסקות בהפקת הקלטות של מוסיקה, הרי שבשנים האחרונות, בעקבות המהפכה שעוברת תעשיית המוסיקה כתוצאה מהשתלטות רשת האינטרנט על חיינו, קיימים יותר ויותר מפיקים שאינם חברות תקליטים שעוסקים בהפקת הקלטות מוסיקה. בדומה, יותר ויותר זמרים מפיקים בעצמם ועל חשבונם את ההקלטות שלהם וכפועל יוצא מכך הופכים להיות הבעלים החוקיים באותן הקלטות. חשוב שגם מפיקים פרטיים אלה יהיו מודעים להוראות החוק בנושא ההגנה על הקלטותיהם.

תקופת ההגנה

תקופת ההגנה על זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות ואחרות פוקעת לאחר 70 שנה ממותו של היוצר (ובמקרה של יצירה משותפת – לפי תאריך הפטירה המאוחר ביותר).

לפני תיקונו של חוק זכות יוצרים היתה תקופת ההגנה על הקלטה פוקעת לאחר 50 שנה ממועד הפקתה. עם תיקון החוק במרץ 2017 הוארכה תקופת ההגנה על הקלטות מ-50 ל-70 שנה, ובכך היא הותאמה לתקופת ההגנה המקובלת במרבית מדינות ה-OECD. יצויין כי מניין השנים מחושב החל משנת ההפקה של ההקלטה, או במקרה שהקלטה פורסמה תוך שנתיים ממועד הפקתה – החל ממועד פרסומה.

יחד עם זאת, החוק החדש קבע במפורש כי הארכת תקופת ההגנה על הקלטה לא תחול על הקלטה שתקופת ההגנה עליה כבר פגה. בהתאם, הקלטה שיצאה לאור עד סוף שנת 1966 היא נחלת הכלל וכל אחד יכול להעתיק אותה, למכרה, להפיצה ולהעמידה לרשות הציבור ללא כל צורך בקבלת רשות ממי שהיה הבעלים שלה בעבר. מנגד, הקלטות שיצאו לאור החל משנת 1967 ואילך, זכו למעשה לתקופת הגנה נוספת של 20 שנה.

 התנאי: זמינות שוטפת

ואולם, התיקון לחוק מתנה את הארכת תקופת ההגנה על הקלטה בשני תנאים מוקדמים. הראשון – שההקלטה היתה זמינה לציבור במהלך 50 השנים הראשונות, בין בדרך של מתן אפשרות לרכוש עותקים שלה (בפורמאט פיזי או דיגיטלי), ובין בדרך של העמדתה לרשות הציבור. אם תנאי זה לא התקיים – ההגנה על ההקלטה תפוג בתום 50 השנה הראשונות.

התנאי השני הוא שההקלטה תהיה זמינה לציבור בכל שנה ושנה לאורך 20 שנות ההגנה הנוספות. מפיק שלא ידאג לעמוד בתנאי זה יאבד את זכויותיו באותה הקלטה בתום השנה שבה היא לא הייתה זמינה לציבור, וההקלטה תהפוך לנחלת הכלל.

כך למשל, כל התקליטים של להקת הביטלס שיצאו לאור עד 1966 אינם מוגנים יותר על פי החוק בישראל וכל אחד יכול לעשות בהם שימוש לפי ראות עיניו – בכפוף לכך שהוא יעמוד בחובות אחרות המוטלות עליו על פי החוק, כגון - תשלום תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים, קבלת היתרים לשימוש בדמותו של הזמר המבצע וכיו"ב. מנגד, התקליט היחיד של החלונות הגבוהים יצא לאור בשנת 1967, והוא ימשיך להיות מוגן ל 20 שנה נוספות, בתנאי שהבעלים של התקליט ידאג לזמינותו השוטפת באינטרנט על מנת שלא לאבד את הגנת החוק.

לסיכום

המסקנה החשובה שעולה מהתיקון לחוק היא שכל מי שעסק או עוסק בהפקת הקלטות או שיש הקלטות בבעלותו חייב לדאוג לכך שהן תהיינה זמינות באופן שוטף לקהל הרחב כל העת. אם בעבר היה מדובר בתנאי מכביד וכמעט בלתי אפשרי שמחייב את המפיק לדאוג לזמינות שוטפת של עותקים פיזיים של ההקלטה בחנויות (כגון תקליטים, דיסקים וכיו"ב), היום די בכך שהמפיק יאפשר באופן שוטף רכישה של ההקלטה בפורמאט דיגיטלי, או שיעמיד אותה לרשות הציבור להאזנה ב"סטרימינג" על פי דרישה (באמצעות אתרים כמו "אייטיונס", "ספוטיפיי" "יוטיוב" וכדומה). בכך הוא יצא ידי חובתו וזכויותיו בהקלטה תישמרנה לאורך התקופה המרבית המוכרת בחוק.

* עורך דין אלי נחום עוסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום קניין רוחני באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום קניין רוחני

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ