אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> יישום ההלכה החדשה על פסקי דין למזונות ילדים מהעבר: מתווה משפטי-ערכי

יישום ההלכה החדשה על פסקי דין למזונות ילדים מהעבר: מתווה משפטי-ערכי

מאת: ד״ר עו״ד פנינה בכר | תאריך פרסום : 22/06/2018 11:02:00 | גרסת הדפסה
עורך דין משפחה, יישום בע״ם 919/15 על פס״ד למזונות ילדים שניתנו בעבר: מתווה משפטי-ערכי  ד״ר עו״ד פנינה בכר (צילום: שרונה גיא)

הלכת בע״ם 919/15 קבעה חלוקה שוויונית של נטל המזונות במשמורת משותפת ותיקנה עוול של שנים. ראוי שיישומה יחול גם על מקרים שנדונו בעבר מתוך הבנה כי פסקי דין בעניין מזונות הם לעולם זמניים.  

כמעט שנה חלפה מאז פרסום ההלכה החשובה שקבעה כי יש לחלק את נטל המזונות באופן שוויוני כשמדובר במשמורת משותפת, בהתאם להכנסות ההורים. בתקופה זו הוגשו תביעות רבות מצד אבות שביקשו להפחית את גובה המזונות בו חויבו בעבר, על סמך ההלכה החדשה. ואולם, רוב התביעות נדחו למעט במקרים בהם טרם ניתן פסק דין. שינוי מגמה זו הוא לא רק צודק אלא גם אפשרי.

דמיינו את התרחיש הבא: שני אבות גרושים גרים באותו בניין. האחד בדירה מס' 5 והשני בדירה מס' 7. לשניהם ילדים בגילאים דומים, שניהם מרוויחים משכורת דומה וכך גם בנות זוגם לשעבר. הוצאותיהם על הילדים דומות והם חולקים עם האימהות זמני שהות שוויוניים.

לכאורה, חיוב דמי המזונות של שניהם אמור היה להיות זהה או לכל הפחות קרוב... אלא מאי? חיוב המזונות של האחד נקבע בפסק דין שניתן לפני פרסום הלכת בע״ם 919/15 (19 יולי 2017) והחיוב של השני נקבע בפסק דין שניתן אחרי מועד זה. בהתאם, האחרון משלם מזונות נמוכים הרבה יותר ביחס לשכנו ואולי אף פטור מהם.

לאחר פרסום ההלכה החדשה אבות רבים חשו כי אלת הצדק זקפה ראשה ומעתה יוכלו לחזור אל בית המשפט ולזכות בתיקוןעוול של שנים רבות. תקוותם נסמכה על הכלל שלפיו פסקי דין בעניין משמורת ומזונות הקטינים אינם סופיים וניתן לעתור לבית המשפט לשנות אותם אם התרחש שינוי נסיבות מהותי (שהוגדר בפסיקה כשינוי שלא ניתן היה לצפות בעת מתן פסק הדין).

בפועל הדבר לא קרה. אבות שפנו לבית המשפט בבקשה להפחתה או לביטול דמי המזונות תוך הסתמכות על ההלכה החדשה נדחו משני טעמים. האחד, כי יש חשיבות רבה לשמור על יציבות המשפט והביטחון בהסתמכות על פסק דין. הנימוק השני התבסס על העובדה שחיובי מזונות נקבעים בדרך כלל במסגרת פסקי דין רחבים שעוסקים בכל המחלוקות בין בני הזוג: תביעות רכושיות, תביעות למשמורת ועניין מזונות הקטינים. שופטים רבים ציינו כי מדובר במארג של החלטות ולא ניתן לדון בתביעה לשינוי דמי המזונות בנפרד ותוך התעלמות מאיזונים שנעשו.

איך ניתן לשבור את המחסום בו נתקלים האבות?  

בשאלת יישומן של הלכות משפטיות חדשות רטרואקטיבית נקודת המוצא היא ״הלכת אטינגר״ שקבעה כי הלכה חדשה חלה הן ביחס לעבר והן ביחס לתביעות עתידיות, כשבכל מקרה יש לבחון את הנסיבות וההקשר.

ואכן, בתמ"ש (ת"א) 21810-06-16, שניתן לאחר פרסום בע״ם 919/15 ועסק במזונות קטינים נאמר במילים ברורות ״...אין זה סביר בעיני כי חרף פסק הדין וההלכה החדשה שיצאה מבית המשפט העליון, פסק דיני זה יתעלם מכל זאת ויחיל פרשנות לדין האישי שאבד עליה הכלח".

נראה אם כן שבית המשפט נכון להחיל את ההלכה החדשה גם על מקרים שנדונו קודם פרסומה,  אך תחולה זו מוגבלת כיום רק לתביעות ״תלויות ועומדות״ שטרם ניתן בהם פסק דין.

מזונות – פסק דין הולך ונמשך

ביצוע פסק דין בעניין מזונות ילדים הוא ״הולך ונמשך״ על פני שנים. בכך הוא שונה מהותית מתביעה רכושית בה ההליך מגיע לכדי סיום בנקודת זמן אחת עם חלוקת הרכוש.

בהתאם, מתוך הבנה כי מזונות ילדים הם צורך דינמי שעשוי להשתנות מעת לעת, אפשר המחוקק לצדדים לשוב לבית המשפט כאשר הנסיבות משתנות מהותית. העיקרון אינו ייחודי לתחום המזונות וקיים גם בפסקי דין שעוסקים במשמורת קטינים ובתביעות לתשלומים עיתיים בגין נזקי גוף.

פרופ׳ נינה זלצמן בספרה ״מעשה בית דין בהליך אזרחי״ (1991) מבהירה כי פסק דין למזונות קטינים מביא את המחלוקת לכדי סיום זמני בלבד, וכאשר מתרחש שינוי בעובדות באופן שהמשך החיוב הופך בלתי צודק כלפי אחד מבעלי הדין, קמה לו עילה לפתוח בדיון מחודש.

ייחודה של סוגיית המזונות בא לידי ביטוי בהיבט נוסף. על פי החוק, קטין יכול להגיש תביעה עצמאית למזונותיו ולטעון כי טובתו לא נשקלה יחד עם העניינים האחרים שהניחו הוריו לפני בית המשפט.

בנסיבות אלה ולנוכח אופיים המיוחד של מזונות קטינים מוצע להתייחס לכל פסק דין שניתן בנושא זה כזמני או ״תלוי ועומד״, עד שישתנו הנסיבות. בהתאם, ניתן יהיה להחיל את בע״ם 919/15 גם על מקרים שהוכרעו קודם פרסום ההלכה.

יתירה מכך, פסקי דין שניתנו בעבר ונקבעה בהם חלוקה לא שוויונית של נטל המזונות על אף נסיבות כלכליות דומות של ההורים ואחריות הורית משותפת, הופכים כיום לבלתי צודקים כלפי בעל הדין שעותר לשינוי.

נדגיש כי הדברים אמורים גם ביחס למזונות שנקבעו בהסכם גירושין שנחתם קודם פרסום ההלכה וקיבל תוקף של פסק דין. זאת, בהתאם לפסיקה שקובעת כי ניתן לדון מחדש גם במזונות שנקבעו בהסכם אם חל שינוי נסיבות מהותי (ע״א 442/83).

לסיכום 

דחיה קטגורית של תביעות להפחתת מזונות שנקבעו קודם פרסום ההלכה החדשה אינה חפה מקשיים. ייחודיותו של תחום המזונות מוליך למסקנה כי יש לחזור ולבחון את המונח ״תלוי ועומד״ ולהקבילו למעמד הזמני או הלא סופי של פסק הדין למזונות קטינים. בכך ייפתח הפתח הצר שהותיר המחוקק לדיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בעבר ותחולת ההלכה ההיסטורית תורחב ליותר ויותר משפחות באופן התואם יותר את מגמת השוויון של תקופתנו.

* ד״ר עו״ד פנינה בכר ממשרד בכר בר-גיל עורכי דין נוטריון וגישור עוסקת בדיני משפחה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ