בתביעה שהוגשה נגד הנהג הפוגע לאחר שהורשע בעבירות של הריגה, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום ונהיגה במהירות בלתי סבירה, נקבע כי אין ספק שהוא אחראי לנזקים שנגרמו למנוחה
נהג שפגע בצעירה בת 36 כשנכנס לצומת ברמזור אדום ובמהירות מופרזת וגרם למותה ישלם לאביה פיצויים של יותר ממיליון שקל. כך קבע לאחרונה השופט הבכיר ערן נווה מבית משפט השלום בקריות במסגרת תביעה נזיקית שהגיש האב לאחר שהנהג הורשע בעבירות חמורות של הריגה, נהיגה בשכרות ובמהירות בלתי סבירה וגרימת חבלה של ממש.
התאונה התרחשה בפברואר 2015 כשהנהג הגיע במהירות מופרזת לתוך צומת, מבלי לציית לרמזור אדום, ופגע ברכב שבו נהגה המנוחה. לאחר התאונה הובהלה המנוחה לבית החולים במצב אנוש ונפטרה למחרת היום.
בעקבות המקרה הורשע הנהג בעבירות של נהיגה בשכרות ובמהירות בלתי סבירה, אי ציות לרמזור אדום, הריגה וגרימת חבלה של ממש, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר, פסילת רישיון ל-12 שנים, קנס של 5,000 שקל ופיצוי של 25,000 שקלים לעיזבון המנוחה.
את התביעה הנזיקית נגדו הגיש אביה באמצעות עו"ד ג'האד ח'ורי ב-2016 שלא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משום שהרכב בו נהגה המנוחה לא היה מבוטח. התביעה התבססה על הכרעת הדין המרשיעה, במסגרתה נקבע כי הנתבע היה האחראי הבלעדי לתאונה המחרידה.
הנהג שיוצג באמצעות עו"ד חנא בולוס ניסה לטעון שהתביעה הייתה צריכה להיות מוגשת לפי חוק הפיצויים נגד קרנית ולא כתביעה נזיקית נגדו, משום שלא הוכח שהמנוחה הייתה מודעת לכך שהרכב לא היה מבוטח.
אלא שהתביעה הפנתה לכך שבתחילה הוא טען בדיוק ההפך. מכל מקום, נטען כי החוק לא חל משום המנוחה נהגה ברכב של אביה בידיעה שהוא לא מבוטח מה ששלל את האפשרות לתבוע את קרנית מכוח חוק הפיצויים. השופט הבכיר ערן נווה קיבל טיעון זה ודחה את טענת הנהג.
טענת הגנה נוספת הייתה כי אין לקבל את פסק הדין המרשיע כראיה לאחריות נזיקית של הנהג משום שבתקופה שבה הוגשה התביעה הוא עוד לא היה סופי והוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון.
האחראי הבלעדי
גם טענה זו נדחתה על ידי השופט נווה. השופט קבע כי הכרעת הדין המרשיעה נותרה על כנה והנהג לא הגיש כל ראיה שמעידה שהיה שינוי בפסיקה.
השופט הדגיש שהנהג לא הציג כל ראיה שסותרת את ממצאי הכרעת הדין או מעידה על אשמה תורמת כלשהי מצד המנוחה אף שניתנו לו הזדמנויות רבות לעשות זאת, ומכאן שהוא האחראי הבלעדי לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.
באשר לתחשיב הנזק השופט קיבל את טענת התביעה כי המנוחה עבדה לפני מותה ופסק לה הפסדי שכר, פנסיה, זכויות סוציאליות וקצבת זקנה בסכום כולל של 551,112 שקלים על בסיס שכר מינימום. בנוסף נפסקו לה פיצויים של 350 אלף שקל על כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ועוד 15,000 שקלים על הוצאות קבורה.
בסך הכל חויב הנתבע לשלם לאביה של המנוחה פיצויים של 916,112 שקלים בתוספת כ-215 אלף שקלים עבור החזר אגרה ושכר טרחת עורך דין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין