מאת: עו"ד ורוניקה ברומברג
לפסק הדין בעניין י.ל. נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות
במהלך לידת בתו הבכורה, הבחין האב שהשלייה לא הוצאה בשלמותה, כפי שלמד בקורס ההכנה ללידה. פניותיו למיילדת לא נענו, והיולדת נאלצה לעבור ניתוח להוצאת שארית השלייה מרחמה. המדינה טענה, שליולדת אין מה להלין משום שבתורה נאמר "בעצב תלדי בנים".
בדצמבר 2006 הגיעה אישה למרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה, ללדת את בתה הבכורה. בתום הלידה הבחין בעלה, שצורת השלייה שהוצאה מגופה אינה כפי שהוצגה בפניו בקורס ההכנה ללידה, וביקש מהמיילדת לבדוק את שלמות השלייה ולפעול בהתאם, וכן להיוועץ עם מיילדת נוספת. המיילדת התעלמה מבקשותיו.
הלידה הסתיימה בשלום והאם הצעירה שוחררה מביה"ח יומיים לאחר מכן, אלא שארבעה שבועות לאחר הלידה פנתה האם לרופא בתלונות על כאבים בבטנה. הרופא שלח אותה לבדיקת אולטרסאונד, ושם אומת חששו של הבעל: ברחמה של האישה נמצאה שארית שלייה בקוטר 2.5 ס"מ. התרופה שנרשמה לאישה לא הועילה ובפברואר 2007 היא אושפזה שוב בביה"ח ועברה שאיבת שלייה בהרדמה כללית.
לידתה השנייה של האישה, במאי 2010, הייתה כרוכה בדימום רב ובקושי בהוצאת השלייה, ושם הוסבר לה שהקושי נבע מהשאיבה שבוצעה לאחר הלידה הראשונה. לאור זאת, עתרה האישה נגד המדינה, כבעלת המרכז הרפואי בני ציון, לבית משפט השלום בחיפה.
לטענתה, היא סבלה במשך שבועות וחודשים מכאבים, דימומים ודיכאון, שמקורם ברשלנות המיילדת והצוות הרפואי, שהותירו בגופה את שאריות השלייה. לו היה הצוות הרפואי פועל כראוי - היו נחסכים ממנה הסבל והכאב.
המדינה טענה בתגובה, שהמעקב שלאחר הלידה לא הראה סימנים המעידים על חלקי שלייה ברחם או על בעיה כלשהי, והטיפול בתובעת היה הולם וראוי. עוד הוסיפה המדינה, שהמיילדת פעלה בצורה סבירה והתנהלותה הייתה ללא רבב.
המדינה סיכמה את טיעוני ההגנה בציטוט מספר בראשית. לדברי באת כוח המדינה, לתובעת על מה להלין, שכן בתורה כתוב "בעצב תלדי בנים", ולכן הכאבים שחוותה הם כדרך הטבע ואינם קשורים לשארית השלייה.
שלייה חיה בביהמ"ש
הדיון בתיק היה רחוק מלהיות שגרתי: השופטת חנה לפין הראל עמדה חסרת מילים עת באת כוח הנתבעת הביאה לאולם הדיונים שלייה חיה (!), על מנת לבחון את בקיאותו של הבעל ולבחון אם הוא יודע כיצד שלייה שלמה אמורה להיראות...
השופטת הביעה את מורת רוחה מהמהלך וקבעה כי אין בהצגה הזו אלא טעם רע. עוד תקפה השופטת את טיעוני ההגנה וקבעה, שאת הביטוי "בעצב תלדי בנים" ניתן לפרש גם כעצב בשל עצם גידול הילדים או הפרידה מהם בבגרותם. היא הביעה את מורת רוחה מיחסה המזלזל של המדינה ובאת כוחה כלפי התובעת.
הנתבעת לא הצליחה להוכיח שנהגה ללא רבב, סיכמה השופטת, וייחסה את הסבל והכאב של התובעת להתרשלות הצוות הרפואי. לדבריה, אין להשלים עם כאבים וסבל כי ככה כתוב בתורה, בייחוד במקרה זה בו הכאבים היו מיותרים כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.
נפסק, שהנתבעת תפצה את התובעת ב-30 אלף שקלים וכן תשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל. בנוסף, חייבה השופטת את הנתבעת בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה בשל המהלך התמוה של הבאת השלייה לביהמ"ש.
לפסק הדין בעניין י.ל. נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות
* עו"ד ורוניקה ברומברג עוסקת ברשלנות רפואית על כל תחומיה.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין