יוחזרו הנחלים לשימוש הציבור

לאחרונה התבשרנו על חידוש ההיתר לפעילות שיט בקטע המלוח של הירקון, כשנה לאחר שזו נאסרה. אנשים רבים כלל לא ידעו על האיסור לשוט בנחל, ורבים אחרים ודאי תוהים, מהי משמעות ההיתר. האם פירוש הדבר שהקטע המלוח הוא יחידה נקיה ומנותקת משאר הנחל, או שמא הנחל כולו כבר נקי ובטוח לשיט, ואולי עכשיו מותר גם לשחות בו...

הקטע המלוח של הירקון הוא הקטע התחתון של הנחל, שאורכו כ4.5- ק"מ. הוא מתחיל באזור שבע טחנות ומסתיים בשפך בים. הנחל מלוח בקטע זה, בשל חדירה של מי ים, הנובעת מכך שהמים עומדים, ואין זרימה של מי הנחל לים. בקטע זה מתקיים מיהול של מי הים עם מים מתוקים ממעלה הנחל.

פעילות נופש ללא מגע אדם

פעילות השיט בירקון נאסרה על ידי משרד הבריאות לפני יותר משנה, כאשר במספר מוקדים בקטע המלוח של הנחל, נמצא ריכוז גבוה של חיידקי קוליפורם צואתי, לעתים פי 10 ויותר מהתקן )ראה מסגרת(. חידוש ההיתר לפעילות השיט התאפשר, לאחר שרשות נחל הירקון ועיריית תל אביב - יפו נקטו בצעדים למניעת הגעת שפכים מזוהמים לנחל )כגון חסימת מוצאי צינורות המזרימים שפכים לנחל, ושאיבת השפכים למערכת הביוב העירונית(.

ריכוז החיידקים ירד, בעקבות צעדים אלה, לרמות העומדות בתקן ל"איכות מים לפעילות נופש, קיט ודיג, ללא מגע אדם". חשוב להדגיש, כי תקן זה מתייחס לפעילות שאין בה מגע פיזי עם המים. לכן, מי הירקון רחוקים מלשמש מים לרחצה, וכבר נאמר, כי מי שנופל למי הירקון, כדאי שיתרחץ היטב וירוץ להיבדק אצל רופא.

כמו כן, הצעדים שננקטו מונעים את הזרמת השפכים בקיץ בלבד, וגם אז יתכנו אירועים של זיהום כתוצאה מתקלות. לפיכך, יש להקים מערך של דיווח שוטף ומהימן לציבור ולמנוע את הפעילות בעת זיהום הנחל.

עוד חשוב להבהיר, כי האישור שניתן לפעילות שיט, אין פירושו שהנחל כבר נקי וכי ניתן לנוח ולשקוט. יתרה מזאת, הנחל הוא מערכת שלמה, ואין לנתק את חלקו התחתון מחלקו העליון. רק טיפול מערכתי, הכולל סילוק של כל המקורות המזהמים את הנחל, יביא לשיפור באיכות המים ויאפשר את שיקומו של הירקון.

הנחלים מזוהמים בשפכים ובפסולת

כידוע, הירקון אינו הנחל המזוהם היחיד בארץ, ואפילו לא המזוהם שבהם. רוב הנחלים בארץ, ובמיוחד נחלי החוף, מזוהמים בשפכים. המערכת האקולוגית שלהם הרוסה וגדותיהם מוזנחות ומשמשות אתרים להשלכת פסולת. ידוע לכל, שאפיק נחל הוא אזור ששומר נפשו ירחק ממנו, פעילות שיט בדרך כלל איננה מומלצת בו, ושחייה לא תעלה על הדעת.

נחלי הארץ ידעו גם ימים טובים יותר. עד ראשית המאה העשרים זרמו בהם כמויות ניכרות של מים שפירים, התקיימה בהם מערכת אקולוגית אופיינית של מים ונחלים, וחלקם אף היווה בית גידול לצמחים ובעלי חיים ייחודיים ונדירים. הנחלים שימשו לתושבי האזור מקום רחצה ושחיה ומקור רגיעה והשראה.

לשיקום הנחלים חשיבות, לא רק לשם החייאת הנחל והשבת המערכת האקולוגית, אלא גם לצורך פעילות פנאי ונופש. המודעות לפוטנציאל של הנחלים כמרכזי נופש ורווחה, נמצאת במגמת עליה בשנים האחרונות. בעולם המערבי, הנחל נתפש כמקום המאפשר אתנחתא ירוקה ופתוחה מהאינטנסיביות של החיים האורבניים. הוא משמש מרכז לפעילויות ספורט, קיט, שיט, דיג ועוד.

יוחזרו הנחלים לשימוש הציבור!

בארץ, עם הגידול המואץ באוכלוסייה, חלה עליה מהירה בצפיפות השטח המבונה. הדבר נכון בעיקר באזור המרכז, בו מרוכזים כ- %80 מאוכלוסיית המדינה. הנחלים באזורים אלה מרכזים סביבם את שארית השטחים הפתוחים, ומהווים משאב טבע בעל פוטנציאל לשמש למטרות נופש ורגיעה מהצפיפות העירונית.

כולנו התרגלנו לראות בנחלים המזוהמים הכרח שאין להתנגד לו. על הציבור לדעת, כי הנחלים, בדומה לחופים, הם נכס ציבורי השייך לכלל, ולדרוש את החזרתם לשימושו ולרווחתו של הציבור.

עמותת אדם טבע ודין עומדת לסיים בימים אלה, סקר לריכוז מקורות הזיהום העיקריים בנחלי החוף של הארץ. העמותה תגביר את הפעילות המשפטית בתחום זה, במטרה לסלק את מקורות הזיהום הללו. הסקר יפורסם בעתיד הקרוב.

מסגרת 1

זהירות, קוליפורם צואתי לפניך

תקני משרד הבריאות מתירים ריכוזים שונים של חיידקי קוליפורם צואתי, בהתאם לסוג השימוש שנעשה במים. חיידקים אלה מעידים על זיהום מיקרוביאלי אך לא על קיומם של גורמי זיהום אחרים

חיידקי קוליפורם צואתי הינם חיידקים הנפוצים במי שפכים. בשל היותם נוחים לגידול וקלים לזיהוי, הם משמשים כאינדיקטור לזיהום מיקרוביאלי )חיידקי( שמקורו בשפכים. חיידקים שמקורם בשפכים עלולים לגרום למגוון של מחלות זיהומיות, כגון: צהבת, שלשולים ומחלות מעיים.

תקני משרד הבריאות מתירים ריכוזים שונים של חיידקי קוליפורם צואתי, בהתאם לסוג השימוש שנעשה במים. על פי תקנים אלה, במים המיועדים לשתייה אסור שיהיה אפילו חיידק אחד ב- 100 מ"ל מים. במים המשמשים לרחצה מותרים 100 עד 200 חיידקים לכל 100 מ"ל )לבריכות שחייה או לחופי רחצה, בהתאמה( ואילו במים המשמשים לנופש, קיט ודיג, ללא מגע אדם, מותרים עד 1,000 חיידקים ל100- מ"ל.

חשוב לדעת, כי חיידקי הקוליפורם הצואתי אינם מעידים על קיומם של גורמי זיהום אחרים )כמו זיהום כימי( במים.

מסגרת 2:

"שופעת חיים ופורחת תהיה כל הסביבה"

מתוך הספר "הירקון" לשמואל אביצור:

"באביב 1910 סיירו בסביבת הירקון תלמידי 'בצלאל' מירושלים. בשעת המנוחה על גדות הנהר, קם מדריך הטיול - מקימו ומנהלו של המוסד, הפרופסור בוריס ש"ץ - וקרא בהתרגשות: עוד יבוא יום ושלוחותיה של אחוזת-בית היא תל-אביב, יגיעו עד כאן. שכונות וחוות יתפשטו על פני כל השטח. שופעת חיים ופורחת תהיה כל הסביבה. עם זאת קווה אקווה כי הנוף הזה ישתמר ואולי יהיה יפה יותר. תוכלו לבוא הנה - המקום לא יהיה כה רחוק כמו היום - לשאוב השראה ולצייר".

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.