אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> ידועים בציבור? על חזקת השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף

ידועים בציבור? על חזקת השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף

מאת: עו"ד שרגא בלזר | תאריך פרסום : 28/04/2015 15:33:00 | גרסת הדפסה
צילום: נעמה בלזר

חוק יחסי ממון, הקובע את הדרך שבה יחולק הרכוש המשותף בין בני זוג נשואים, אינו חל על ידועים בציבור או על זוגות שנישאו לפני 1974. במקרים כאלה חלה הלכה משפטית הידועה בשם: "חזקת השיתוף". מה היא קובעת ואיך ניתן להשתמש בה כדי לזכות ברכוש המשותף?

ליאת ושלומי התאהבו בזמן שהיו נשואים לבני זוג אחרים. בהתחלה שמרו על הקשר בסוד אך כשהקשר התחזק עזבו את משפחתם וניהלו קשר רומנטי: נסעו לחו״ל, יצאו יחד לאירועים ולמסעדות והציגו עצמם כזוג בפומבי.

ליאת התרגלה לחיות ברמת חיים גבוהה, כיוון ששלומי בחור אמיד, אך יחד עם זאת היא החליטה שהיא לא רוצה לעבור לגור עמו ושמרה על דירתה. היחסים של השניים עלו על שרטון לאחר ששלומי לא הסכים להביא עמה ילדים לעולם. האם ליאת תוכל לתבוע חלק ברכוש הרשום על שמו של שלומי בלבד? כדי לענות על השאלה הזו נצטרך להבין את המונח המשפטי "חזקת השיתוף".

התכוונתם לשתף?

חזקת השיתוף קובעת שרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג שייך לשניהם גם אם אינו רשום על שם שניהם חלה על זוגות שנישאו לפני 1974 (לפני שחוקק חוק יחסי ממון) ועל ידועים בציבור. מדובר ביצירה עצמאית של בתי המשפט – תולדה של "חקיקה שיפוטית" – שנוצרה לאור ההבנה שדיני הקניין הרגילים – הקובעים שהבעלות נקבעת לפי רישום בלבד – יוצרים אי צדק ולא תואמים למציאות שבה מתנהלים זוגות נשואים רבים שאינם מקפידים לרשום כל נכס ונכס במשותף.

לכן נקבע כי בני זוג המקיימים חיי משפחה תקינים ומשק בית משותף הם בעלים במשותף של הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ועל בן זוג הטוען שנכס מסוים אינו נכלל במאגר המשותף להוכיח זאת.  

כדי להכריע בשאלת שייכות נכס מסוים (אם לשני בני הזוג או לאחד מהם) ביהמ״שׁ יבחן את מועד רכישתו, מקורות הרכישה, הסיבה שנרשם על שם אחד מבני הזוג ולא על שניהם ומה היו היחסים בין בני הזוג בזמן הזה.  

ומה אצל ידועים בציבור?

במדינת ישראל סטטוס הידועים בציבור משמש זוגות הבוחרים שלא להתחתן או שאינם יכולים להתחתן לפי הדת (כגון בני זוג מדתות שונות, בני זוג מאותו המין, ממזרים וכדומה).

בישראל אין הגדרה חד-משמעית וקבועה למונח ואין קביעה גורפת של שוויון בין זוגות נשואים לזוגות ידועים בציבור. מעמד זה התגבש בפסיקה ובחקיקה ספציפית מכורח המציאות, וכפועל יוצא הוא מוצא את ביטויו בחוקים שונים, שההגדרה בהם אינה אחידה. עם זאת, נהוג לאמץ את ההגדרה שבחוק הירושה, הקובעת שידועים בציבור הם "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף".

כשבני זוג שאינם נשואים נפרדים ומגיעים לביהמ"ש בשל סכסוך רכושי, עליו להכריע קודם כל האם בני הזוג הם "ידועים בציבור". רק אם יקבע שׁהזוג נכנס תחת הגדרה זו ימשיך ביהמ"ש ויבדוק אם חייהם המשותפים יצרו שיתוף רכושי.

שימו לב: לא כל זוג שחי תחת קורת גג אחת או מנהל מערכת יחסים ארוכת שנים ייחשב כ"ידועים בציבור". לשם כך, על בני הזוג לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, ניהול חיי משפח – כלומר, חיים אינטימיים, המושתתים על יחסי אהבה, מסירות ונאמנות. השני, ניהול משק בית משותף תחת קורת גג אחת ותרומה כלכלית או מעשית משותפת לטובת הבית והמשפחה (לעומת טובתם האישית).

ואולם, כבר קרו מקרים (אם כי חריגים במיוחד) שבהם ביהמ"ש חרג מההגדרות היבשות והרחיב את מושג ה"ידועים בציבור" גם על בני זוג שלא גרו במשותף ואפילו כשהוכח שאחד מהם ניהל מערכת יחסים מחוץ לקשר הזוגי הקבוע.

כאמור, ביהמ"ש יבחן כל מקרה לפי נסיבותיו הייחודיות, וזאת מתוך ההבנה כי ליחסים אינטימיים אין הגדרה חד-משמעית, שהרי יש סוגים שונים של זוגיות. כמו כן, חשוב לציין שלעולם לא נקבע כי קיים רף זמן מינימאלי כדי להיחשב כידועים בציבור.

הבדל קטן

בשונה מזוגות נשואים, שאצלם עצם הנישואים מהווים ראיה חזקה לקיומה של חזקת שיתוף אלא אם הוכח אחרת, על בני זוג "ידועים בציבור" חלה הלכת השיתוף בכפוף לכך שהטוען לשיתוף יוכיח את כוונת השיתוף בנכסים. כלומר,  חזקת השיתוף היא חלשה יותר. המשמעות היא שבהחלטה ייתכן  שהרכוש המשותף יצומצם רק לחלק מהנכסים. כדי שבית המשפט יסיק משטר שיתופי רחב וכולל יותר, יש להוכיח כוונת שיתוף רחבה על ידי הבאת ראיות נוספות מלבד החיים המשותפים כשלעצמם.

הנקודה היא שאצל ידועים בציבור יבחנו כל קניין בנפרד: כך, אם בן הזוג הטוען לקיומה של חזקת שיתוף עליו להוכיח שרכש אותו יחד עם בן זוגו והשניים השתמשו בו יחד. לעומת זאת, אם בן הזוג רכש דירה להשקעה מכספים שהצטברו בחשבון נפרד ועצמאי מזה של זוגתו – סביר להניח שהדירה לא תיכלל במסת הנכסים המשותפים. לעניין של דירת מגורים, למשל, בית המשפט יבחן פרמטרים כמו מקורות המימון, מועד הרכישה, רישום הדירה, מי מימן והיה אמון על השיפוץ, מי גר בדירה וכיו"ב. 

בסיכומו של עניין יש לזכור כי מטרת החזקה היא לנסות להעניק הגנה לזוגות ולהתחקות אחרי הכוונה האמיתית שלהם בנכסיהם. עם זאת, לנוכח מורכבותו של תחום דיני המשפחה בישראל, כל אדם צריך להיות ערני למצב המשפטי של הקניין שלו, וככל שלא ירצה לחלוק בו בעתיד, עליו "לבטח" את עצמו בהסכמים מתאימים שיגנו על נכסיו.  

* עו"ד שרגא בלזר עוסק בדיני משפחה

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ