אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> טענת פורום לא נאות במדינת ניו יורק

טענת פורום לא נאות במדינת ניו יורק

מאת: אדי מאירי, עו"ד | תאריך פרסום : 09/08/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

לרוב, עורכי דין בוחרים את הפורום המשפטי מתוך שיקולי נוחות: מחד נוחות ללקוחם, ומאידך הסבת אי נוחות לצד שכנגד.

אחת הטענות הקלאסיות, שיעלה נתבע כנגד סמכות שיפוט של בית משפט כלשהו, בעיקר כשמבחינת הסמכות העניינית והסמכות המקומית לא נפלו בהן פגמים, תהיה טענת "פורום לא נאות".

ברשימה קצרה זו ננסה לעמוד על מקצת הכללים והשיקולים הנוגעים לטענה זו במדינת ניו יורק. הרשימה תתייחס בעיקר לפן של המשפט המדינתי (State Law) ותיגע במעט גם בפן הפדראלי.

מהות הטענה לפורום לא נאות

ניו יורק מהווה מרכז עסקים בינלאומי מוכר. לפיכך לא מעט תובעים מנסים להגיש תביעותיהם לבתי המשפט של ניו יורק. הדבר נובע לא אחת מרצונם של תובעים עסקיים ליהנות מהנסיון והידע העסקיים, שהצטברו אצל השופטים במערכת המשפטית בניו יורק. במקביל ישנם שיקולי משפט מהותיים, שיש בהם כדי להעניק יתרונות לניהול תביעה בניו יורק.

לעומת זאת, לנתבע אין תמיד קשר אמיתי לניו יורק, והבאתו לשם מהווה הטרחה והכבדה.

לדוגמא:

ראובן, שאינו תושב (non-resident) ניו יורק, הגיש תובענה על סך 100,000$ נגד שמעון, אף הוא אינו תושב ניו יורק. שמעון עובר בניו יורק באופן זמני, אם לצורך עסקים, אם לצורך בילוי, אם רק לשם טיסת מעבר. בעודו בניו יורק מוגשת לו ההזמנה לדין (Summons) עם כתב התביעה. מכל הבחינות, personal jurisdiction (המהווה חלק מהותי מסוגיית הסמכות המקומית) ו-subject matter jurisdiction (סמכות עניינית) גם יחד, בית המשפט בניו יורק רכש סמכות שיפוט. יחד עם זאת ברור, שלא ניתן לאפשר לכל תיק כזה להתנהל בניו יורק, הן מבחינת בעלי הדין (הנתבעים בעיקר) והן מבחינת מערכת המשפט של ניו יורק.

עוד בשנת 1956 התקבל פס"ד Taylor v. Interstate Motor Frights Sys., אשר קבע, שרק בהתקיים נסיבות מיוחדות תסכים מדינת ניו יורק לדון בתיק שכזה.

מהן אותן נסיבות מיוחדות?

דוגמא אחת היא מצב, בו התביעה מתייחסת לנכסים המצויים בכל רחבי העולם, ובין היתר בניו יורק. במקרה Bata v. Bata, היו הנכסים שבמחלוקת מפוזרים בכל רחבי העולם, ובכלל זה במדינת ניו יורק. בית המשפט בניו יורק קבע, שיש זיקה מספיקה למדינת ניו יורק והתיר לתיק להתנהל שם. יש להדגיש חשיבות נוספת של תיק זה: בניגוד למה שנהגו לסבור קודם לפסה"ד, בפרשת Bata נקבע, שבמקרה כגון זה, ישנה סמכות שיפוט לבית המשפט בניו יורק גם בתביעות חוזיות וקנייניות, ולא רק נזיקיות.

מאידך, בתביעה אחרת משנת 1972, Silver v. Great American Insurance Co., נקבע, שלא די אפילו בכך, שהנתבע הוא תושב ניו יורק או תאגיד ניו יורקי כדי לקנות סמכות שיפוט בניו יורק. באותו מקרה התובע היה תושב הוואי, שתבע תאגיד ניו יורקי על לשון הרע לכאורה, שהוצאה לטענתו, בהוואי ובניו יורק גם יחד. ההלכה קבעה עד אז, שדי בכך שאחד מבעלי הדין, יהיה תושב ניו יורק כדי להקנות לבית המשפט בניו יורק סמכות שיפוט. היינו אילו היה בית המשפט הולך בעקבות ההלכה הנוהגת אותה תקופה, היה מאמץ לעצמו סמכות. אולם, בהסתמכו על מבחנים של "צדק, הגינות ונוחות, ולא רק על בסיס תושבותו של אחד הצדדים" פסק בית המשפט באותו מקרה, שאין לו סמכות שיפוט.

היום הנושא מוסדר בסעיף CPLR 327(a) (Civil Procedure Law and Rules – אלה למעשה תקנות סדר הדין האזרחי וחוק בתי המשפט גם יחד של מדינת ניו יורק). הסעיף קובע, שבית המשפט רשאי על פי בקשה של מי מהצדדים ולשם עשיית "צדק מהותי" (Substantial Justice) לעכב או לדחות את התביעה כולה או חלקה בתנאים כלשהם, כפי שייראה צודק לבית המשפט, וזאת למרות תושבות (Domicile) או מגורים (Residence) של מי מהצדדים בניו יורק.

מבחינה מעשית פחות סביר, שתובענה תסורב על בסיס פורום לא נאות, כשהתובע תושב ניו יורק, מאשר כשהנתבע תושב ניו יורק. הסיבה היא כמובן, שבתי המשפט בניו יורק נועדו לשרת את תושבי ניו יורק. יחד עם זאת, The Court of Appeals בניו יורק קבע, שאפילו יהיו כל הצדדים תושבי ניו יורק, עדיין יכולה התובענה להיות מסולקת בשל טענת פורום לא נאות, אם כל שאר הקשרים של התובענה הם למקומות אחרים מניו יורק.

השיקולים העיקריים של בית המשפט בקבלו טענה לפורום לא נאות הם העומס על בית המשפט, הקושי עבור הנתבע וקיומו של פורום אחר בעל מוניטין (Varkonyi v. S.A. Empressa De Viacao A.R.G.). שיקולים נוספים הם המקום, שבו אירעה עילת התביעה, ומקום מגורי הצדדים (Rabinowitz v. Devereux Conn. Glenholme; Nyugen v. Banque Indosuez).

כמובן, בתי המשפט בניו יורק אינם ממהרים לדחות תביעות תוך קבלה של טענת פורום לא נאות. במקרה Nyugen, שפסק הדין בערעור ניתן בו בינואר 2010, היו הנסיבות אלה:

הנפגעת – התובעת ביחד עם הוריה – היא תלמידה בעלת צרכים מיוחדים בבית ספר בקונטיקט, אשר נפצעה במהלך שהותה שם. התובעים מתגוררים בניו יורק והנערה למדה בקונטיקט במימון של גוף ניו יורקי. כל שאר הנסיבות קשורות לקונטיקט בלבד, כולל מקום היווצר העילה, מקום מגורי הנתבעים ועבודתם, המקום הטבעי לראיות וכיו"ב. למרות כל אלה לבית המשפט הניו יורקי הספיקו מיקום מגורי התובעים והמימון הניו יורקי על מנת לרכוש לעצמו סמכות.

סיכויי הטענה כי הפורום הנאות הוא מדינה אחות

כאשר הפורום הנטען כפורום נאות הינו מדינה זרה ולא מדינה אחות ('State') סיכויי טענת פורום לא נאות נמוכים יותר. הדבר תלוי בעיקר במידת האמון, שמדינת ניו יורק נותנת במערכת המשפט ובשיטה המשפטית (Jurisprudence) של אותה מדינה זרה. כלומר, ככל שבית המשפט מאמין פחות במהימנות המערכת המשפטית הזרה, כך הוא ייטה יותר לאמץ לעצמו סמכות. כאשר המדובר במדינה אחות, האמון במערכת המשפט שלה הוא ברירת מחדל, ועל כן בית המשפט בניו יורק ייטה יותר לקבל את הטענה.

עקרון זה מכונה Full Faith and Credit, והוא עקרון יסוד בשיטה המשפטית האמריקנית. על פי עקרון זה מכובדים פסקי דין וחוקים של מדינות אחיות בכל מדינה ומדינה.

מקורו של העקרון בחוקה האמריקנית הקובעת בסעיף IV, פסקה 1:

Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.

מקרה שכזה הנוגע למידת האמון, שנותנת המערכת המשפטית הניו יורקית במערכת השיפוט של מדינה זרה, עלה בפני בית המשפט בניו יורק בנסיבות (הפיקנטיות והרלוונטיות מאד) הבאות:

אירן תבעה את השאה לשעבר בבית המשפט בניו יורק על מנת לקבל ממנו נכסים, אשר על פי טענתה הוא גזל ממנו. השאה ביקש לסלק את התביעה על הסף מן הטעם, שהפורום הנאות הוא בית המשפט באירן עצמה. אירן טענה כנגד הבקשה, שאכן כך, אך לעולם היה אמון מועט (לכל היותר) במערכת המשפט שלה, ועל כן אם תבוא מאוחר יותר לאכוף את פסק הדין, תסרבנה מדינות העולם להכיר בו ולאוכפו.

בית המשפט בניו יורק קיבל את טענת השאה וסילק את התובענה על הסף בטענה, שאם לעולם אין אמון במערכת המשפט האיראנית, הרי אין לה לאירן על מי להלין אלא על עצמה.

Islamic Republic of Iran v. Pahlavi, 62 N.Y.2d 474, 478, N.Y.S.2d 597, 467, N.E.2d 245 (1984).

הסעד הניתן כשטענת פורום לא נאות מתקבלת

לרוב הסעד במקרה של קבלת טענת 'פורום לא נאות' הוא סילוק התביעה. יחד עם זאת, סעד של הקפאת ההליך (stay) גם הוא אפשרי. החוק מתיר את השניים.

במישור הפדראלי לעומת זאת סעד ברירת המחדל הוא העברת התביעה למחוז המתאים ואילו סילוק על הסף הוא היוצא מן הכלל כקבוע ב-28 USCA § 1404(a).

בית המשפט יכול לסלק התובענה מסיבות פורום לא נאות בתנאים. כך למשל הוא יכול להתנות הסכמה של הנתבע לקבל מסירה של ההזמנה לדין במקום האחר (Barry v. American Home Assurance Co., 38 A.D.2d, 928), או הסכמה שלו לוותר על טענות של התיישנות במקום החדש (Ginsburg v. Hearst Pub Co., 5 A.D.2d 200).

יש לציין ולקחת בחשבון, שבעת הסכמה כזו מתעוררות בעיות קשות, מקום שהנתבע מתחייב לתניית השיפוט, אך מפר התחייבותו בתחום השיפוט החדש.

Ouster Agreement – תניית שיפוט בלעדית

תניית שיפוט המוציאה סוגייה מסויימת מסמכות השיפוט של ניו יורק אינה מחייבת את בתי המשפט, אך היא תהיה חלק מהשיקולים, שישקול בית משפט ניו יורקי בבואו לדון בסוגיה של פורום לא נאות.

מה קורה במקרה ההפוך? הכוונה למקרה חסר כל קשר לניו יורק, אבל הצדדים הסכימו על ניו יורק כמקום השיפוט הבלעדי. האם בית המשפט בניו יורק ייזקק לתניית שיפוט כזו?

CPLR 327(b) קובע, שאם תניית השיפוט מעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט בניו יורק וגם קובעת, שהדין המהותי, שיחול על הסכסוך, יהיה הדין המהותי של ניו יורק, והתביעה אינה פחותה ממליון דולר, חובה על בתי המשפט של ניו יורק לקבל התביעה לדיון. יתר על כן, בית המשפט אינו מנוע מלדון גם בתביעות יותר קטנות, כפי שנקבע בתיק National Union Fire Ins Co. v. Worley.

סילוק ההליך מטעמים של פורום לא נאות

איך מסלקים תיק על בסיס טענה לפורום לא נאות? חשוב לזכור – לבית המשפט אין הסמכות לעורר טענה שכזו מכוח עצמו – על הצד המבקש סילוק התביעה להעלות הטענה. מלבד לשונו המפורשת של סעיף 327 ל-CPLR בית המשפט לערעורים בניו יורק (ערכאה הערעור הגבוהה – Court of Appeals) פסק כך תוך התייחסות ספציפית לפעולה של בית המשפט בערכאת הערעור הראשונה (VSL Corp. v. Dunes Hotels and Csinos, Inc., 70 N.Y.2d 948).

בפרקטיקה ההמלצה היא לעשות זאת באמצעות בקשה עוד טרם הגשת כתב הגנה. אמנם התקנה הדנה בסילוק על בסיס דוקטרינת הפורום הלא נאות (CPLR 327(a)) אינה מגבילה בזמן, אך נראה שנתבע שויתר על טענה זו והגיש כתב הגנה ללא בקשה לסילוק, ייחשב כאילו ויתר עליה, שהרי אחרת גזל זמן יקר מבית המשפט ומהתובע, שכבר פועל להתכונן למשפט.

פורום לא נאות ותאגידים

Business Corporation Law (BCL) §1314 עוסק בסוגיית הפורום הלא נאות בנוגע לתאגידים זרים כנתבעים.

אם התובע הוא תושב או תאגיד מקומי של ניו יורק, ניתן לנהל את התובענה בניו יורק. לכאורה ייתכן, שהסעיף ב-CPLR מבטל קביעה זו בהיותו חוק מאוחר יותר, אך הדבר לא נקבע עדיין.

סעיף 1314(b) חל מקום בו התובע הוא אזרח או תאגיד שאינו ניו יורקי, והנתבע אף הוא תאגיד לא ניו יורקי. התביעה יכולה להידון בניו יורק רק בהתקיים אחד מהתנאים הנזכרים שם, וכולם דורשים סוג כזה או אחר של קשר לניו יורק (התביעה נוגעת לחוזה, שנערך או שאמור להתבצע בניו יורק או לרכוש, שהיה בניו יורק בעת עריכת החוזה; נושא המשפט הוא רכוש בניו יורק; עילת התביעה נולדה בניו יורק, ועוד).

אחד התנאים הוא, שהתאגיד מורשה לעשות עסקים בניו יורק או עושה עסקים בניו יורק בפועל. יחד עם זאת, אם זה הבסיס להענקת סמכות השיפוט, יש צורך בקיום של נסיבות נוספות מיוחדות (Yesuvida v. Pennsylvania R.R.).

תנאי זה הוא סוגייה של פורום לא נאות ולא של סמכות עניינית. ככזה הוא עניין שבשיקול דעת, היינו בית המשפט רשאי לדון בתובענה ורשאי שלא, בהתאם להחלטתו בדבר אופי "ביצוע העסקים", זאת בעוד סמכות עניינית אינה ענין שבשיקול דעת ענין שבחובה. משמעות נוספת היא, שטענת היעדר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל עת, ואילו טענת פורום לא נאות יש להעלות במועד (אמנם לא מסויים, אך אין לאחר מדי), שאם לא כן ייחשב הצד המעלה את הטענה באיחור, כאילו וויתר עליה.

לסיכום

השיקולים הנזכרים ברשימה זו צריכים להילקח בחשבון בשעה, שאנו בוחרים לנהל הליך אזרחי במדינת ניו יורק או להתנגד להליך כזה. יש לזכור, שבקשה מקדמית בטענה לפורום לא נאות יכולה "לחסל" תיק אך עלולה להביא גם להוצאות מוגברות על בעל הדין המבקש, אם לא היה לה בסיס. בעת ביצוע עיסקאות או פעולות, אשר יש להן קשר לארצות הברית בכלל ולניו יורק בפרט, מומלץ להתחשב בשיקולים אלה של סמכות שיפוט ופורום לא נאות ולהתכונן אליהם מראש, אם באמצעות תניית שיפוט בחוזה ואם באמצעות הקטנה/הגדלה של הקשרים למדינת ניו יורק במהלך המגעים עם הצדדים האחרים, וזאת על מנת לגרום לבית המשפט בניו יורק לרכוש לעצמו סמכות או לוותר עליה (בהתאם לאינטרס).


*עו"ד אדי מאירי, מוסמך בישראל משנת 1998 ובמדינת ניו יורק משנת 2000. עוסק בתחומי הדין האזרחי-מסחרי, ובפרט בליטיגציה מסחרית, דיני חברות, חוזים וחוזים בינלאומיים, קנין רוחני, תביעות אזרחיות נגד רשויות המדינה ומשפט אמריקאי.

במסגרת עיסוקו מעניק עו"ד אדי מאירי חוות דעת בדין האמריקאי, ייעוץ לאנשים פרטיים ולתאגידים בסוגיות של הדין האמריקאי, וכן עוסק באכיפה של פסקי דין זרים בארצות הברית או פסקי דין זרים בארץ.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ