בית המשפט קבע כי החשדות הקשים לא גובו בראיות ואף נהפוך הוא, הוכח שהאח שהיה שותף בחשבונות ההורים, הביא לשגשוג כלכלי שלאחר מותם היטיב עם אחיו.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז דחתה לאחרונה תביעה שהגיש אח צעיר נגד אחיו הבכור בטענה שגזל והעביר מיליוני שקלים מחשבונות הוריהם המנוחים כדי להגדיל את חלקו בירושה. בפסק הדין נקבע כי האח הצעיר לא השלים עם בחירת הוריו להפוך את אחיו לשותף ומיופה כוח בחשבונותיהם וכי חשדותיו הקשים לא גובו בראיות, כשמנגד הוכח שאחיו טיפל היטב בכספי ההורים, השקיע אותם בחוכמה והביא לכך שירש הון עתק.
ב-2002 עברו ההורים לדיור מוגן ופתחו שלושה חשבונות. בשני חשבונות הפכו את בנם הבכור לשותף ובאחד מהם הוא צורף כמיופה כוח. אחיו הצעיר לא ראה זאת בעין יפה והתלונן בפני הוריו שאחיו מנצל אותם וגוזל מהם כספים אך הם לא האמינו לו ולא שינו את המצב.
באותה תקופה ערכו ההורים צוואות שבמסגרתן החליטו להוריש לבנם הצעיר חלק גדול יותר בכספים שבחשבונותיהם. כך יצא שלאחר פטירת שני ההורים (האם ב-2010 והאב ב-2015) זכה בנם הצעיר ב-75% מכספי החשבון המשותף שלהם שכיום עומדים על כ-930 אלף שקלים ובחצי מהכספים בחשבון נפרד של האב שמסתכמים בכ-3.6 מיליון שקלים.
לאחר פטירת האב הגיש הבן הצעיר תביעה באמצעות עו"ד שלמה כרוב בה טען שאחיו השתמש בהרשאותיו בחשבונות ההורים כדי לגזול מהם מאות אלפי שקלים וביצע מניפולציות כדי להגדיל את חלקו בירושה באמצעות העברת כספים מחשבון לחשבון. על כן הוא ביקש להורות לאחיו להחזיר את הכספים למצבם המקורי.
האח הבכור, שיוצג על-ידי עו"ד אייל רוזנר, כפר בטענות נגדו והבהיר כי הוריו העניקו לו מרצונם החופשי הרשאה לפעול בחשבונותיהם וכי כל הפעולות שביצע היו לטובתם ועבורם. הכספים שנמשכו, טען, שימשו לצורכי הוריו או הושקעו בנירות ערך שהניבו להם רווחים עצומים וכתוצאה מכך גם הגדילו את חלקו של אחיו בירושה.
זלזול בוטה בנתבע
סגנית נשיא בית המשפט השופטת אלה מירז דחתה את כל טענות התובע וקבעה כי לא הצליח להוכיח את החשדות והספקולציות שהעלה בתביעה, שהוגשה ככל הנראה משום שלא השלים עם בחירתם של הוריו להעניק לאחיו-הנתבע שותפות וייפוי כוח בחשבונותיהם.
השופטת הבהירה כי החלטת ההורים נלקחה בצלילות הדעת ומרצון חופשי, והם לא שינו אותה גם לאחר שהתובע שיתף אותם בחשדותיו וניסה להתערב בהחלטותיהם כאילו אינם אנשים עצמאיים שיכולים לגבש דעה בכוחות עצמם.
עוד לטעמה, התובע - שהוריו ציוו לו חלק נכבד מכספם – זלזל בכבודם כשניסה תוך כדי ההליך לצייר אותם כאנשים פסיביים, שלא יוצאים מהדיור המוגן, לא מבינים דבר ומאפשרים לכאורה לבנם לרמות אותם מאחורי גבם.
כמו כן נכתב בפסק הדין כי התביעה מהווה "זלזול בוטה בנתבע, אשר עשה לילות כימים עבור הוריו, הביא להכפלת שיעור הכספים ולביטחון כלכלי להוריו". יותר מזה, היא הוגשה למרות המודעות של התובע לכך שזכה בהון עתק רק בזכות השקעותיו החכמות של הנתבע.
בסיכומו של דבר נקבע כי האחים יחלקו בכספים שנמצאים כיום בחשבונות ההורים בהתאם לצוואת אביהם, כך שהתביעה נדחתה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 50 אלף שקל.
לפסק הדין בתמ"ש 38099-09-15
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין