בשא 727/05, מדינת ישראל נגד AL-SILAWI COMPANY LTD
ביהמ"ש השלום בחדרה חייב חברה להפקיד ערובה בסך 40,000 ש"ח להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים במקרה שהתביעה תדחה.
המשיבה היא חברה שמקום מושבה בג'נין, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, ואין לה נכסים בישראל.
השופטת הדסה אסיף קבעה, כי כאשר התובעת היא חברה בע"מ, שמקום מושבה אינו בישראל, וצפויים קשיים בגביית ההוצאות במקרה שהתביעה תדחה, יש לחייבה בהפקדת ערובה.
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. בהקשר לכך נקבע בפסיקה, כי כאשר מקום מושבו של התובע מחוץ לישראל, ואין לו נכסים בישראל, בית המשפט יחייבו בהפקדת ערובה.
במקרה של תובע שמקום מושבו הוא ברשות הפלסטינית, אשר אינה חתומה על אמנת האג הפוטרת תובע מהפקדת ערובה, הרי שלא ניתן להתעלם מהסיכון שבגביית הוצאות המשפט במקרה שהתביעה תדחה.
סע' 232 לפקודת החברות קבע חזקה לפיה כאשר החברה היא חברה מוגבלת כמו במקרה דנן, ויש יסוד להניח שלא תוכל לשלם את הוצאות הנתבע, די בכך כדי שבית המשפט יחייב אותה בערובה להבטחת ההוצאות. אמנם, סעיף 232 בוטל עם כניסתו של חוק החברות לתוקף, אך בתי המשפט ממשיכים להחילו גם לאחר ביטולו.
בשא 727/05, מדינת ישראל נגד AL-SILAWI COMPANY LTD
למדור סדר דין אזרחי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.