ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בי"ח לניאדו (פסק דין מיום 12/3/01).
סוגיות: כירורגיה, הרדמה, הסכמה מדעת, נזק ראייתי, שמירה על הרשומה הרפואית, רשלנות רישומית, דו"ח ועדת חקירה, נטל השכנוע ונטל הראייה, טופסי הסכמה לטיפול רפואי
שאלות:
1. האם דו"ח ועדת חקירה הינו קביל כראיה כחריג לכלל הפוסל עדות שמיעה?
2. האם עבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים בשל התקיימותו של הכלל "הדבר מעיד על עצמו" או מחמת העדר הרשומות הרפואיות?
3. מה הדין כאשר המסמכים הרפואיים אינם בנמצא שלא באשמת המוסד הרפואי או רופאיו?
4. אם נטל השכנוע הוא על התובעים, האם הוכחה רשלנות על ידם, ואם הנטל הוא על הנתבעים, האם הוכיחו העדר רשלנות מצדם?
עובדות:
המנוחה, כבת 55, הגיעה לבי"ח לניאדו בשל כאבי בטן עזים וקשיים בפעילות מעיים. למחרת היום עברה ניתוח חירום בעקבות חסימת מעיים, שנבעה מגידול סרטני שסיכן את חייה. בשלב ההרדמה, נכשלו ניסיונות פעולת החדרה של צינור הנשמה אל תוך הקנה. המנוחה הכחילה והחלה ירידה בדופק ובלחץ הדם. בוצעה במנוחה החייאה ונעשה חתך באזור נמוך יותר של קנה הנשימה דרכו הוחדר לבסוף צינור ההנשמה, אלא שהיה זה מאוחר מדי ונגרם למנוחה נזק חמור ובלתי הפיך. המנוחה לא התעוררה מההרדמה ולא שבה להכרתה. היא נפטרה כעבור כ16- חודשים. בעקבות האירוע הוגשה תלונה למנכ"ל משרד הבריאות, שמינה ועדה לבדיקת האירוע. מסקנת הועדה הייתה, כי "התנהגות הצוות הכירורגי והרופא המרדים נראים סבירים בנסיבות שהיו קיימות אז".
ביה"מ קמא דחה את תביעת ילדי המנוחה באמצו את דו"ח הועדה. עוד נקבע כי בהתאם להלכה, ניתן לקבל דו"ח של ועדת חקירה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות כתחליף לחוות דעת מומחה וכחריג לכלל הפוסל עדות שמיעה וכי התובעים לא הרימו את נטל השכנוע שהיה מוטל עליהם. מכאן הערעור.
פסק דין - כב' הש' שטרסברג-כהן, אור, פרוקצ'יה:
ההלכה היא כי דו"ח ועדת חקירה יהא קביל בהתקיים שלושה תנאים: הדברים נמסרו מפיו של מי שהוסמך או הורשה בשעתו על-ידי בעל הדין לחקור את הנושא; נערכה חקירה בהתאם להרשאה , ע"י ועדת רופאים שמונתה ע"י גורם מוסמך במערכת הבריאות הממשלתית ותכליתה הגשת דו"ח לרשות ובו ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה; הדברים נמסרו לרשות הממנה, או לגורם רשמי אחר. בנוסף, כאשר הועדה קיבלה מבית החולים את הרשומות הרלבנטיות לחקירתה, ובי"ח איפשר את חקירת רופאיו, ניתן לראות את בית החולים כמסכים לעריכת החקירה תוך שיתוף פעולה מצדו. עקב התקיימות כל התנאים בעניינינו, נמצא כי הדו"ח קביל.
ככלל, רובץ נטל השכנוע (חובת הראייה) על התובע ועליו מוטל גם נטל נלווה והוא נטל הבאת הראיות, לשם עמידה בנטל השכנוע. בענייננו אכן מתקיימים תנאי הכלל "הדבר מעיד על עצמו", כטענת התובעים שנדחתה בבימ"ש קמא מבלי שנבדקה, ומכוחו עובר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים. אלא, שאין נזקקין לכלל במקרה שלפנינו, שכן גם אם אין מתקיימים תנאיו, עובר נטל השכנוע אל הנתבעים בשל העדרם של הרישומים הרפואיים (נזק ראייתי).
כל האמור נכון כאשר המסמכים והרישומים הרפואיים מזמן אמת כלל לא היו קיימים מלכתחילה או לא נערכו בצורה תקינה או אבדו או נעלמו או הושמדו בכוונה או עקב רשלנות המוסד הרפואי או הרופא שהחזיק בהם. בענייננו, מדובר באי שמירה על הרישומים הרפואיים, ולא באי רישום תקין מלכתחילה. אולם, כבר בשנת 1982, סמוך למועד הניתוח, ידעו בי"ח ורופאיו כי התובעים מעלים נגדם טענות בקשר לטיפול במנוחה. ממועד זה הבינו, או צריכים היו להבין את החשיבות שבשמירת התיק הרפואי של המנוחה על כל מסמכיו. אף על-פי כן, לא נשמר התיק הרפואי. בנסיבות אלה, יש בהעדר הרישומים הרפואיים כדי להעביר את נטל השכנוע אל הנתבעים. ואלו, לא עמדו בנטל, נקבע, והתרשלו באי ביצוע בדיקות מוקדמות לשם איתור קושי אפשרי בביצוע אינטובציה, המשיכו בניסיונות לבצע אינטובציה במשך זמן ממושך ובלתי סביר ולמרות הכחלון.
המנוחה אמנם לא חתמה על טופס הסכמה לניתוח, אלא שאילו נתבקשה לחתום, סביר שהיתה עושה כן לאור דחיפות וחיוניות הניתוח להצלת חייה. הערעור נתקבל והוטלו הוצאות על הנתבע.
ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בי"ח לניאדו
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.