- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אחרי 25 שנה: חולה קרוהן הוכיח שמחלתו הוחמרה בצבא
לצה"ל לקח יותר משנה להפנות חייל שהתלונן על דימום לבדיקת קולונוסקופיה. כעת שופטת קיבלה את טענתו שהאיחור החמיר את מצבו, עד שנאלץ לעבור ניתוח לכריתת המעי
25 שנה לאחר שאובחן עם קרוהן: ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בירושלים קיבלה את טענתו שעיכוב ניכר בגילוי המחלה, במהלך שירותו הצבאי, הוביל להחמרתה לאחר שחרורו מצה"ל, ולצורך בניתוח לכריתת המעי. יו"ר הוועדה, השופטת הבכירה (בדימוס) יפה שטיין, דחתה את עמדת המומחה מטעם הוועדה, שלפיה נכון לאותה תקופה הטיפול שניתן למערער היה תקין.
המערער (46), שיוצג על-ידי עו"ד אורי צפורי, התגייס לצה"ל ב-1998 ושירת בחיל המודיעין. בדצמבר אותה שנה הוא פנה למרפאה צבאית, לאחר שהבחין כי הוא מדמם בשירותים. הוא אובחן עם טחורים וקיבל משחה, אלא שהדימום לא פסק ובביקור אצל פרוקטולוג, ביוני 1999, התבקשה בדיקת קולונוסקופיה. למרות המלצה זו, רופאה היחידה שלחה את החייל לבדיקה אחרת.
פרופסור נוסף אליו הגיע החייל חסר האונים אבחן אותו עם בעיה נפשית, והמליץ על המשך שירות בקרבת שירותים. התסמינים הלכו והחריפו עד שבפברואר 2001 – יותר משנה לאחר תלונתו הראשונה – הופנה לבדיקת קולונוסקופיה, בה נמצאה דלקת במעי בשל מחלת קרוהן. כתוצאה מכך הורד הפרופיל שלו ל-21, ובמרץ 2001 הוא שוחרר מצה"ל.
אלא שהשחרור מהמדים לא הביא עמו שחרור מסבלו הרפואי. ב-2007 נאלץ האיש לעבור מספר ניתוחים, בין היתר לכריתת מעי. השנים חלפו ובספטמבר 2020 הגיש חולה הקרוהן תביעה לקצין התגמולים, להכרה במחלה והחמרתה כנובעים מהשירות הצבאי, אשר נדחתה - ומכאן הערר שהוגש לוועדה.
הבדיקה הייתה קיימת
הערעור התמקד בסוגיית האיחור באבחון הקרוהן. נטען שלולא העיכוב, על-ידי הפנייה לקולונוסקופיה בזמן, המחלה הייתה אלימה פחות, וממילא היה נמנע הצורך בניתוח הכריתה. מנגד טען קצין התגמולים, באמצעות עו"ד שרון דרורי, שיש לקבל את עמדת מומחה הוועדה שלפיה הן הבירור הרפואי והן הטיפול שקיבל המערער היו נכונים לאותה תקופה, ומכאן שלא הייתה רשלנות.
אלא שבצעד נדיר למדי סטתה השופטת שטיין מחוות דעת מומחה הוועדה, ואימצה את זו שמטעם המערער. לדבריה, הראשון לא נתן את המשקל הראוי להימנעות הרופאה הצבאית, בזמן אמת, מלהפנות את המערער לבדיקת קולונוסקופיה חרף בקשת הפרוקטולוג, ושליחתו לבדיקה אחרת – שנמצאה תקינה.
"משמעות הדבר", לדברי השופטת, הינה "כי המערער לא אובחן כראוי, לא בגלל שלא היו אז בדיקות כשם שיש היום, אלא אך בשל העובדה שלא נשלח בזמן אמת לבדיקת הקולונוסקופיה, ללא כל הסבר. מטבע הדברים, לו היה נשלח בזמן אמת לבדיקה זו (שכאמור, הייתה קיימת באותה תקופה) – האבחון היה מהיר יותר ובהתאם לכך – גם היה מקבל את הטיפול הסטנדרטי".
את שבט ביקורתה הפנתה השופטת, ברוח הדברים, גם כלפי הפרופסור שאבחן את החייל עם בעיה נפשית: "אף הוא לא שלח את המערער לבדיקת קולונוסקופיה או לבדיקה משמעותית ורלוונטית אחרת, אף שכאמור, באותה תקופה הייתה כבר בדיקת קולונוסקופיה, ולמרות שהמערער המשיך לאורך תקופה משמעותית להתלונן על אותם תסמינים (שבסופו של דבר נקבע כי יש לשייכם למחלת הקרוהן)".
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את טענת המערער כי מחלת הקרוהן ממנה הוא סובל הוחמרה והצריכה ניתוח לכריתת המעי - בשל רשלנות מערכת הרפואה הצבאית. קצין התגמולים חויב לשלם לאיש 8,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ המערער: עו"ד אורי צפורי
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון דרורי
לפסק הדין המלא בתיק ע"נ 1441-05-22
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
