פושט רגל רוסי עם חובות של 16 מיליון שקל נמלט לישראל. בית המשפט קיבל בקשה של הנאמן שמונה בהליך חדלות פירעון המתנהל ברוסיה והסמיך אותו לנהל את נכסי פושט הרגל בארץ
השופטת דר להב מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה לאחרונה בקשה של נאמן רוסי להעניק לו סמכויות בנוגע לנכסיו של פושט רגל שהעתיק את מקום מגוריו לישראל. ההכרזה על פושט הרגל נעשתה בבית משפט רוסי לפני יותר משנתיים ומאז עזב האיש את המדינה ועבר לגור בארץ. ההחלטה, המכירה בהליך חדלות הפירעון הרוסי כבר אכיפה בישראל, מהווה יישום ראשוני של הפן הבינלאומי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018.
בבקשה שהגיש הנאמן הרוסי באמצעות עו״ד פז יצחקי וינברגר צוין שביולי 2020 הכריז בית המשפט לבוררות של הפדרציה הרוסית במחוז רוסטוב על החייב פושט רגל, לבקשת אחד מנושיו.
לדברי הנאמן, היקף חובות החייב עומד על כ-4.5 מיליון דולר. עוד הוא ציין כי במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה, בוטלו מספר פעולות שבמסגרתן ניסה החייב להבריח נכסים לטובת בני משפחתו הקרובה.
הנאמן ציין שהחייב העתיק את מקום מגוריו לישראל שמשמשת עבורו כ״עיר מקלט״ לשם התחמקות מתשלום חובות והברחת נכסים מנושיו.
הוא הציג דו״ח חקירה שלפיו החייב גר בארץ ברמת חיים גבוהה, פעיל במספר חברות ומנהל יחד עם אשתו חשבונות בנק שונים. כל אלה לטענתו מצדיקים התחקות אחר פעולות ונכסי החייב בישראל, כשמטרת הבקשה היא לסייע לו לתפוס ולממש את נכסי החייב לטובת הנושים.
עוד צוין בבבקשה כי כל זיקותיו הכלכליות של החייב הן בפדרציה הרוסית ואין לו נושים בישראל.
החייב, שיוצג על ידי עו״ד אריאל רומן כצמן הגיש התנגדות לאכיפת פסק החוץ. הוא ציין בין היתר כי בהתאם להחלטת בית המשפט הזר שבה הוכרז כפושט רגל, חובו עומד על סך של 978,876 רובל (כ-54,888 שקל) בלבד. לשיטתו, מדובר בסתירה מהותית המעידה על חוסר תום לב מצד הנאמן. הוא הוסיף כי אין לו נכסים בישראל.
הנאמן השיב כי אמנם החוב נשוא הבקשה הראשונית להכרזת החייב כפושט רגל היה נמוך יותר, אך בשלב שלאחר הגשת תביעות חוב מטעם נושיו האמירו החובות לסכום הנקוב בבקשה.
גובה החובות לא רלוונטי
השופטת דר להב מבית משפט השלום בראשון לציון קבעה שמתקיימים התנאים שנקבעו בחוק חדלות פירעון להכרה בהליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה כ״הליך זר״.
השופטת קיבלה את הסבר הנאמן לכך שההחלטה על פתיחת ההליך הזר מבוססת על חוב נמוך יותר מהחוב שנטען על ידו בבקשת ההכרה.
היא הוסיפה כי אין לערוך מעין ״הרמת מסך״ המתבוננת מבעד להליך חדלות הפירעון הזר כדי לנסות ולהתחקות אחר זהות הנושים שייזמו אותו, ואחר צדקתו. השופטת הדגישה שגובה החובות המאושרים בהליך הזר אינו רלוונטי ביחס לשאלה האם יש להכיר בו בהתאם לחוק חדלות פירעון.
עוד הבהירה השופטת שקיומם של נכסים בישראל אינו תנאי לעצם ההכרה בהליך הזר.
בסיכומו של דבר נעתרה השופטת לבקשה והכירה בהליך חדלות הפירעון הרוסי כ״הליך זר עיקרי״ בהתאם לחוק חדלות פירעון. כתוצאה מכך היא קבעה שיש מקום למתן הסעדים הקבועים בחוק ובין היתר השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת הליכים נגדו, והשהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבוד שלו.
השופטת הסמיכה את הנאמן הרוסי לנהל את נכסי החייב בישראל, ככל שיאותרו כאלה. היא הבהירה שהחייב לא יהיה רשאי לבצע פעולות מהותיות בנכסים, ולצורך כך יהיה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.
היא גם הורתה לחייב להתייצב על פי דרישה לחקירת המבקש ולמסור לו כל מידע או מסמך רלוונטיים שיידרשו ממנו. השופטת גם האריכה את צו עיכוב היציאה שתלוי ועומד נגד החייב.
להחלטה המלאה בתיק 53101-06-22
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין