ד״ר לורה ורטון הגישה באמצעות עו"ד ערן לב כתב הגנה בתביעת דיבה שהגישו נגדה יזמים חרדים. ורטון מובילה התנגדות לפרויקט בירושלים והתובעים מאשימים אותה בפרסומים גזעניים. בימ"ש השלום בעיר צפוי לדון בתביעה בקרוב
בית משפט השלום בירושלים עתיד לדון בקרוב בתביעת דיבה שהוגשה ביולי השנה (2020) נגד חברת מועצת העיר ירושלים ד״ר לורה ורטון. התובעים טוענים כי היא פרסמה נגדם פוסטים משמיצים הנגועים בגזענות כחלק מהתנגדות להקמת בית הבראה ליולדות שהם מקדמים. בכתב ההגנה שהוגש לאחרונה מטעם הנתבעת נטען כי הפרויקט מנוגד לחוק וכי הפרסומים אינם גזעניים אלא מבוססים על התרבות החרדית שאינה מכירה בשלטון החוק והמדינה.
בתביעת לשון הרע על סך 300,000 שקל שהגישו חברת מ.ק.ש אחזקות ובעליה, באמצעות עו״ד רונן בוך ועו״ד יובל קפלן ממשרד קסוטו, סיפרו התובעים כי בעלי המניות של החברה הם אנשי עסקים מהמגזר החרדי.
הם טוענים כי הנתבעת, חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת מרצ ומרצה באוניברסיטה העברית, פרסמה נגדם פרסומים שקריים, מבזים ומכפישים בעלי ״תוכן גזעני״, הכל במטרה להוציא את דיבתם רעה ולפגוע בשמם הטוב.
לדבריהם, החברה איתרה נכס נדל״ן בשכונת בית הכרם בירושלים וביקשה להקים בו בית הבראה ליולדות שישרת את כלל היולדות בעיר. לאחר מכן היא שכרה אותו והחלה להכשיר ולהתאים אותו להפעלת בית ההחלמה. בסמוך לכניסתה לנכס החלו לצוף ולעלות קולות נגד הפרויקט שהתבססו לטענתה על נימוקים לא ענייניים.
התובעים הוסיפו כי הנתבעת פצחה במסע השמצות אישי מכוער נגדם שנועד להשחיר את שמם הטוב ולבזותם. זאת, מאחר שהיא תושבת השכונה ואינה מעוניינת שיזמים חרדים יקימו בשכונה בית החלמה שלגישתה נועד לשרת את המגזר החרדי בלבד.
התובעים ציינו חמישה פוסטים משמיצים בפייסבוק בהן נכתב בין היתר כי היזם ושותפיו ״בזים לחוק״ וייתכן שעובדה זו קשורה ל״תרבות החרדית, שאינה מתייחסת כראוי בעיניי למדינה וחוקיה״. עוד נכתב כי היזמים שיקרו לתושבים ולעיתונות והם רודפי בצע שמנסים להשתלט על השכונה.
ורטון טוענת: "חרדים זה לא גזע"
בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת באמצעות עו״ד ערן לב נטען כי מדובר בתביעת השתקה טורדנית ונקמנית שמטרתה להרתיע אותה ממאבקה הלגיטימי אותו היא מנהלת כנציגת ציבור. היא הדגישה כי הפרויקט אותו מקדמים התובעים מנוגד להוראות דיני התכנון והבנייה והתב״ע שחלה על האזור, והוא יפגע בשגרת חייהם של תושבי השכונה. הנתבעת ציינה כי לפי התכנית שחלה על האזור הנכס מיועד לשימוש כבית אבות.
הנתבעת דחתה את ניסיונם של התובעים לצייר את מאבקה כמונע ממניעים גזעניים של ״רדיפת חרדים״. לדבריה, התייחסותה בפרסומים להשתייכותם של התובעים לחברה החרדית נעשתה בהקשרים רלוונטיים בהתבסס על העובדה שלפיה האידיאולוגיה המאפיינת ציבור זה כוללת אי הכרה בשלטון החוק ובמדינת ישראל.
היא הוסיפה כי החברה החרדית אינה ״גזע״ כך שאין שחר להאשמתה בגזענות. אורח חיים חרדי הוא בחירה, לא תכונה מולדת וכל ניסיון להגביל ביקורת לגיטימית על התנהלות החברה יהווה פגיעה קשה בעקרון חופש הביטוי.
עוד ציינה הנתבעת כי הן התנגדות התושבים והן התנגדותה התבססו על טיעונים לגיטימיים כמו הפרעה לתנועה, רעש, החמרת מצוקת חניה וכדומה, שכולם רלבנטיים להקמת עסק כמלונית באמצע רחוב מגורים. בתוך כך היא דחתה את ניסיון התובעים להציג את בית ההבראה כמקום שישרת את כלל הציבור והדגישה כי קופות החולים מסבסדות בית הבראה ליולדות רק מהילד הרביעי ומעלה כך שברור מי קהל היעד של המקום.
טרם נקבע מועד לדיון בתביעה.
- האמור לעיל מבוסס על טענות הצדדים בכתב התביעה ובכתב ההגנה
- ב"כ התובעים: עו״ד רונן בוך ועו״ד יובל קפלן ממשרד קסוטו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ערן לב
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין