אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חוקתי ומנהלי >> זרים להט״בים יכולים לבקש הכרה כפליטים

זרים להט״בים יכולים לבקש הכרה כפליטים

מאת: עו״ד תיאודור שוורצברג | תאריך פרסום : 24/06/2021 10:26:00 | גרסת הדפסה
אילוסטרציה: Honey Fangs, Unsplash

על פי פסיקת בית המשפט העליון ניתן להכיר ברדיפה על רקע השתייכות לקהילת הלהט״ב כמצדיקה הגנה בהתאם לאמנת הפליטים. בארץ יש מעט מאוד מקרים בהם ניתן מעמד מכוח האמנה וראוי שהרשויות יהיו מודעות לפסיקה זו

הרקע ההיסטורי לחתימה על אמנת הפליטים מתחיל ברדיפה שביצעו הנאצים ועוזריהם כלפי  אנשים על רקע דתי, גזעי וכו׳. האמנה הייתה הניסיון הראשון בעולם לפתור את בעיית הפליטים מתוך הבנה שכל אדם זכאי לזכויות אדם הבסיסיות: חיים, חירות וקיום בכבוד.

מדינת ישראל חתומה על אמנת הבינלאומית בדבר מעמדם של הפליטים משנת 1951 ועל הפרוטוקול ב-1967 הנילווה לאמנה.

סעיף 1(2) לאמנה קובע כי "פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בשל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע ,דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או איננו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

ניתן לראות כי האמנה מגדירה באופן נוקשה ביותר מיהו פליט הזכאי להגנה ממדינה אחרת. כך לדוגמה, אדם הנרדף על ידי קרטל או ארגון פשיעה אינו זכאי להגנה שכן מדובר ברדיפה על רקע פלילי ולא פוליטי. כן חשוב לציין כי אם האדם יכול לעבור להתגורר באזור מגורים אחר באותה המדינה ואזי לא ירדף, גם אז הוא אינו זכאי להגנה כפליט.

השאלה שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון לפני מספר שנים הייתה האם זר במדינת ישראל השייך לקהילת הלהט"ב ובשל כך נרדף במדינת מוצאו רשאי לקבל מקלט כפליט במדינת ישראל.

באותו מקרה היה מדובר באישה השייכת לקהילת הלהט"ב אשר מדינת המוצא שלה, קולומביה, רדפה אותה על רקע נטייתה המינית ועקב כך הגיעה לישראל. ייצגנו את האישה בהליכים להסדרת מעמדה והדיון הגיע כאמור עד לעליון. 

רדיפה על רקע נטיה מינית 

ההלכה החשובה שנקבעה על ידי השופטת דפנה ברק-ארז היא כי אמנם התשתית העובדתית אינה מעידה על "פחד מבוסס היטב בפגיעה" ו-"רדיפה" במובן הנדרש לפי אמנת הפליטים. ואולם, השינויים במציאות החברתית השפיעו באופן הדרגתי על עמדתו של המשפט הבינלאומי בתחום זה והובילו להכרה בקהילת הלהט"ב כקבוצה בעלת זיהוי חברתי ותפיסת זהות ושייכות, הנחשבת ל"קיבוץ חברתי מסוים" במובנה של האמנה.

למעשה, בית המשפט העליון הכיר בכך שרדיפה ופחד שנובעים מעצם ההשתייכות לקהילת להט"ב אשר מדינת המוצא איננה מסוגלת או איננה מעוניית להגן מפניה, היא מספיקה בכדי לקבל הגנה בהתאם לאמנת הפליטים.

ואולם, חשוב לציין כי מתקופה זו ועד היום, מעטים המקרים אשר ניתן מעמד בישראל לפליט בשל אמנת הפליטים. מן הראוי כי הגורמים המוסמכים בישראל המטפלים בבקשות המקלט, קרי, רשות האוכלוסין וההגירה, והמייצגים בתיקים של פליטים הנרדפים עקב נטיותם המינית, יהיו ערים לקביעה זו של בית במשפט העליון.

עוד כדאי להדגיש כי קיימת היום בעיה קשה בנושא, שכן הפליטים הלהט"בים נכנסים למסגרת הכללית של טיפול בפליטים, והמדיניות הכללית של המדינה היא כי אחוזים בודדים בלבד של מבקשי מקלט מקבלים מעמד של פליט. זאת, בניגוד לאחוזים המקובלים במדינות דמוקרטיות ברחבי העולם, כמו קנדה.

מדינת ישראל חייבת לנקוט באמצעים על מנת שהמדיניות שלה בנוגע למבקשי המקלט בכלל, וכאלה המשתייכים לקהילה הלהט״בית בפרט, תהיה בהתאם למדינות דמוקרטיות אחרות. 

* עו״ד תיאודור שוורצברג עוסק בדיני הגירה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חוקתי ומנהלי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חוקתי ומנהלי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ