הומופוביה? ישראלי וזוגתו הרוסייה קיבלו עוד הזדמנות להסדרת מעמדה

לאחר שרשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשת בני הזוג על רקע לינתם בנפרד והודאת הבעל שהוא מנהל יחסים אינטימיים עם גבר ואישה נוספים, ביהמ"ש קבע: עניינם יידון מחדש

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב ביטל לאחרונה החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה שלא להעניק מעמד לאזרחית רוסיה הנשואה לישראלי; זאת על רקע מגוריהם בחדרים נפרדים ועם שותפים לדירה, והודאת הבעל שמקיים מהצד יחסים חד-מיניים. השופטת מיכל אגמון-גונן התרשמה שההחלטה נשענה על תשתית עובדתית חסרה, ועל כן קבעה שעניינם יידון מחדש - הפעם כראוי.

המערער (60), אזרח ישראלי, עלה ארצה ב-1997. כעבור עשרים שנה הוא נישא בקפריסין למערערת (63), אזרחית רוסיה. בתווך פעלו השניים להסדרת מעמדה בישראל, מכוח נישואיהם. אלא שבספטמבר 2022 דחתה רשות האוכלוסין וההגירה את בקשתם, בשל התרשמות שלילית מכנות הקשר. ערר שהוגש על ההחלטה נדחה, ומכאן הערעור שהוגש לבית המשפט.

לשיטת בני הזוג, טעתה הרשות כשקבעה שאין ביניהם קשר אמיתי, מאחר שישנים בחדרים נפרדים ולא חולקים חשבון משותף. אשר לממצאים בדבר "קשרים רומנטיים במקביל", נטען שמדובר במפגשים אקראיים ונדירים לצורך יחסי מין בלבד, אשר אינם מהווים פוליגמיה. השניים כינו את התנהלות הרשות כלפי המערער "הומופובית", וטענו שאין להעניש אותו על כנותו. בשורה התחתונה, טענו המערערים, הם אוהבים זה את זו, ומערכת היחסים ביניהם אמיתית, כאשר נוכח גילם המתקדם אין לייחס משקל להיעדר אינטימיות. אשר למגוריהם עם אנשים נוספים, נטען שהדבר נעשה על מנת לחסוך בהוצאות.

מנגד טענה הרשות שעל רקע מגורי בני הזוג בחדרים נפרדים ועם שותפים, כמו גם הודאת הבעל כי הוא בקשרים אינטיימיים עם גבר ועם אישה נוספת, במקביל, מזה כשלוש שנים, וכי נישא למערערת כדי להסתיר את השתייכותו לקהילת הלהט"ב – הרי שלא הוכחה מערכת יחסים אמיתית, שבגינה מוצדק לתת מעמד למערערת.

תיעוד לקוי

ואולם מסקנת השופטת אגמון-גונן הייתה שהחלטת הרשות שלא להעניק מעמד למערערת נשענה על תשתית עובדית חסרה, באופן שלא מאפשר לקבוע האם היא סבירה או לא, ועל כן יש לקיים דיון מחודש בבקשה.

כך למשל, כחלק מבירור הבקשה נערך ביקור בדירת בני הזוג, כאשר באותו מעמד נכחו השותפים שנטען כי גרים עימם על מנת לחסוך בהוצאות. לפי הרשות, אותם אנשים שפכו אור על יחסי בני הזוג בתצהירים שמסרו, ואולם לדברי השופטת – הלכה למעשה מדובר במסמכים בלתי קריאים, שכלל לא ברור מה נאמר בהם, מה גם שתוכנם מוכחש על-ידי בני הזוג.

בנסיבות אלה, כתבה השופטת, "איני יכולה לקבל את קביעות הרשות בדבר אי-כנות הקשר, שכן הן מבוססות על תשתית עובדתית שאינה מהימנה דיה". לדבריה "בית הדין (=לעררים, שדחה את הערר) שגה כשאישר את מסקנות הרשות על אף חסרים אלו בבסיס העובדתי". הודגש, בתוך כך, שככל שמדובר בעניינים הנמצאים בליבת זכויות האדם – כמו הזכות לזוגיות וחיי משפחה – הרי שעל הבסיס העובדתי להיות איתן ומוצק אלא שכאמור, זה לא המצב במקרה זה.

לפיכך, סיכמה השופטת, הרי שעל הרשות לקיים למערערים ראיונות חוזרים לצורך בחינת כנות הקשר ביניהם, ולמעשה לדון ולהכריע בעניינם מחדש – הפעם על בסיס תשתית עובדתית ראויה. עוד נקבע שבמהלך בחינת הבקשה מחדש תישאר המערערת בישראל.

הרשות חויבה לשלם לבני הזוג הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, ולשאת בשכר טרחת עורך דינם.

• ב"כ המערערים: עו"ד דמיטרי בקסנסקי
• ב"כ המשיבה: עו"ד רבקה מקלב (פמת"א אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.