רוב זיופי החתימות שבודקי מסמכים נתקלים בהם נעשים בשיטת הזיוף החופשי. למה רק מעטים מהזייפנים עושים את זה טוב ואיך אפשר לעלות עליהם?
קיימים מספר סוגים של זיופי חתימות: זיוף ללא דגם חתימה, זיוף חופשי, העתקה ידנית, זיוף עצמי וזיוף בשיטת 'העתק-הדבק'. מרבית הזיופים שבודקי מסמכים נתקלים בהם הינם מסוג 'זיוף חופשי'. זיוף מסוג זה מבוסס על שימוש בחתימה מסוימת כמודל לחיקוי. הזייפן חותם את החתימה בהתאם למיומנותו בקשר "עין-יד" ולכמות התרגול שהשקיע ב"לימוד" החתימה. זיוף כזה עשוי להיות בעל דמיון צורני רב לחתימה האמיתית.
הקושי בזיוף חתימה
היכולת לזייף חתימה תלוי בין היתר במורכבות החתימה. מבין כל שיטות הזיוף, שיטת הזיוף החופשי היא הכי קשה, במיוחד כשמדובר בדגם חתימה מורכב.
מעטים הזייפנים שהם מיומנים מספיק כדי לזייף באופן מוצלח חתימה בשיטת זיוף חופשי. עם זאת, אם לקורבן הזיוף יש דגם חתימה פשוט ומדובר בזייפן מיומן, ייתכן שיהיה קושי לגלות שמדובר בזיוף. הקושי או הקלות בזיוף דגם של חתימה בשיטת הזיוף החופשי מושפע ממיומנות הכתיבה של הכותב האמיתי, מהירות הכתיבה ואופן חיבור האותיות.
זייפנים נוטים לתרגל את דגם החתימה אותה הם רוצים לזייף. למרות זאת, מספר תרגולים רב עדיין לא יצליח להעלים חלק מסימני הזיוף, כגון: רעד, היסוס, התחלות וסיומי קו גדומים, הרמות עט, תיקונים ולחץ סטטי קבוע. לחתימות כאלו יהיה מראה "מצויר" ואיטי.
חתימה שתורגלה פעמים רבות תיראה לרוב כזיוף "מוצלח" יותר, מאחר שהמזייף יזכור אותה בעל פה וחלק מהתנועות יהפכו לחצי אוטומטיות, ובכך החתימה תיראה טבעית וספונטנית יותר. בחתימה כזו יהיו דפוסי לחץ משתנים ופחות רעד בקו.
זייפן צריך לבחור בין מהירות לדיוק. ככל שהוא יכתוב מהר יותר, כך יהיה לו קשה יותר לשמור על סגנון הכתב של החותם האמיתי. המהירות מעניקה שטף לכתיבה. ככל שהזייפן מאט את מהירות הכתיבה, כך הוא מאבד את איכות הקו ויש לצפות לסימני רעד בכתב.
מנגד, ככל שהמזייף ישתדל לחתום בצורה מהירה, יבוא הדבר על חשבון הצורה של החתימה. חתימה הכתובה במקור בצורה איטית הינה קלה יותר לזיוף מאשר חתימה שנכתבה בצורה מהירה ושוטפת, מאחר ובאופן טבעי הזייפן יכול בקלות רבה יותר לשים לב לצורה מאשר לתנועת הכתיבה.
חסרונות בזיוף חופשי
בין אם המזייף תרגל רבות את החתימה ובין אם תרגל מעט, עדיין לחתימה בזיוף חופשי יהיו חסרונות בולטים. הדבר נובע מכך שהזייפן משקיע באופן טבעי את המאמץ הגדול ביותר באותם חלקים צורניים על מנת שייראו דומים לעין במבט ראשוני. צורת האותיות (או השרבוט) עשויה להיות דומה מאוד לחתימה האמיתית, אך לא כך הדבר בנוגע לפרופורציות וליחסי הגובה. מאפיינים קטנים וסמויים מן העין, ופרופורציות פנימיות יוכלו לשקף היטב את הניגודים בין החתימה האמיתית לזו המזויפת.
האם ניתן לזהות את הזייפן?
עיקר עבודתו של המומחה לבדיקת מסמכים וכתבי יד היא להוכיח האם אדם חתם, או שמא חתימתו זויפה? מומחה מנוסה לבדיקת מסמכים יכול לעלות על חתימה מזויפת ולהוכיח שבעל החתימה הוא לא זה שחתם.
לעומת זאת, קשה יותר להוכיח מי האדם שביצע את הזיוף. זאת, מפני שהזייפן מנסה לסגל לעצמו את סגנון הכתיבה של אדם אחר. בדרך כלל הזייפן משאיר אחריו מאפיינים מהרגלי הכתיבה הייחודיים שלו. באמצעות חיקוי חתימה של אדם אחר, הוא מייצר למעשה את אחת ה"תחפושות" הטובות ביותר של כתב ידו שלו. לעתים רחוקות, חלק ממאפייני הכתב האישיים של הזייפן עצמו עשויים להופיע בכתב שבמחלוקת.
איך ניתן לעלות על מאפייני הכתב האישיים של הזייפן?
לעיתים ניתן למצוא חלק ממאפייני הכתב האישיים של הזייפן במסמכי השוואה שהועברו למומחה. ישנם מקרים שבהם מתאפשר למומחה לזמן להכתבה הן את בעל הכתב עצמו, והן את מי שנטען לגביו שהוא הזייפן. במידה שנמצאים מספיק הבדלים משמעותיים בין כתב היד שבמחלוקת לבין כתב היד האמיתי להשוואה של בעל הכתב, ונמצאים מאפייני כתב משותפים בין כתב היד שבמחלוקת לבין כתב היד להשוואה של ה"זייפן", אזי ניתן לשייך את הזיוף לזייפן.
עידית אריאלי-עוז היא מומחית לבדיקת מסמכים והשוואת כתבי יד במכון פנינה אריאלי לגרפולוגיה משפטית
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין