אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> זוג מושבניקים נפרד: מי ישלם על השימוש החורג בנחלה?

זוג מושבניקים נפרד: מי ישלם על השימוש החורג בנחלה?

מאת: עו"ד אירם גל | תאריך פרסום : 25/10/2020 12:28:00 | גרסת הדפסה
עו"ד אירם גל (אילוסטרציה חיצונית: Yaroslav Muzychenko, Unsplash)

במסגרת הליכי גירושין הוסכם שהבעל ירכוש את חלקה של האישה בנחלה החקלאית. הוא טען שיש להפחית מהתמורה חצי מהקנס הצפוי בגין הקמת צימרים ובניית בית נוסף בנחלה, אך עמדתו נדחתה

בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין סיכמו בני זוג שהבעל יקנה מהאישה את זכויותיה בנחלה המשותפת. בהליך ביצוע ההסכם באמצעות כונס נכסים עלתה השאלה האם להפחית מהתמורה חצי ממחיר השימוש החורג שנעשה בנחלה. בית המשפט פסק כי אין להפחית את הסכום. השופטת אורית בן דור ליבל כתבה בין היתר כי בניגוד לתשלומי חובה שהיו מקוזזים מהתמורה במקרה של מכירה לצד שלישי, התשלום לרשות מקרקעי ישראל הוא תיאורטי.

בני הזוג נפרדו ב-2014. בהליך כינוס הנכסים הוערך שווי הנחלה ב-5 מיליון שקל. הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לסכומים שיופחתו מהתמורה המגיעה לאישה: חצי מהתשלומים שהיו חלים במקרה של מכירה לצד שלישי בגין היטל השבחה, דמי הסכמה ומס שבח, הוצאות הריסה ופינוי והיטל ביוב. בסך הכל הוסכם כי יש להפחית מהתמורה סכום של כ-2.1 מיליון שקל כך שמחיר הנחלה יעמוד על כ-2.8 מיליון שקל וחלקו של כל צד על כ-1.4 מיליון שקל. 

בין הצדדים נותרה מחלוקת האם יש להפחית מהתמורה גם חצי מתשלום בגין שימוש חורג לרמ״י עבור שטח פלישה המשמש לצימרים ושימוש חורג בשטח הנחלה עבור בית שנבנה לטובת בנם של הצדדים. שמאית העריכה את סכום התשלום לרשות בסך של כ-757,000 שקל.

הבעל טען כי הסכם הפשרה כלל הפחתת תשלומי המיסים ותשלומי חובה אחרים לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות אחרות כך שיש להפחית מהתמורה גם תשלומים בגין שימוש חורג, שהם חלק בלתי נפרד מחובות הנחלה.  

האישה טענה כי אין להפחית מהתמורה המגיעה לה תשלומי קנסות ספקולטיביים השנויים במחלוקת וכפופים לטענת התיישנות. לדבריה, ספק אם האיש יידרש לשאת בתשלומים שעה שהנחלה לא נמכרת לצד שלישי והוא מתכוון להמשיך ולהחזיק בה. היא ציינה כי כל רצונו להקטין עד כה שניתן את שווי זכויותיה. 

תשלום לא וודאי

השופטת אורית בן דור ליבל מבית המשפט למשפחה בירושלים קיבלה את עמדת האישה. היא ציינה שמנוסח הסכם הפשרה עולה שכוונת הצדדים הייתה להפחית מהתמורה רק תשלומי חובה ולא תשלום על הסדרת השימוש חורג. 

״תשלומים בעד שימוש חורג אינם בגדר תשלום מס וקשה לראות בהם תשלום חובה״, כתבה. השופטת הוסיפה כי חיוב בגין תשלום חורג אינו וודאי ותלוי בדרישת הרשות לאכוף, כפוף לתקופת התיישנות, ולמשתנים ותנאים נוספים.

כמו כן, קיזוז נוסף של תשלום תיאורטי בגין שימוש חורג יחרוג מההבנה של "זה נהנה וזה אינו חסר" ויוביל לתוצאה של התעשרות שלא כדין של האיש על חשבון האישה. 

השופטת הוסיפה כי מאז הפרידה האיש נהנה לבדו מהשימוש החורג של עסק הצימרים והכנסותיו

גם מבחינת התוצאה במישור המעשי לא נגרם עוול לבעל, שנשאר עם נחלה בשווי ריאלי של 5 מיליון שקל עליה ישלם 1.4 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, הפחתת אומדן הקנס על שימוש חורג תגרום עוול ממשי לאישה. 

השופטת סיכמה כי אין להפחית תשלומים בגין שימוש חורג מהתמורה שישלם האיש לאישה. 

האיש חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל. 

  • ב״כ האישה: עו"ד אברהם שמש
  • ב״כ האיש: עו"ד נתנאל חגבי
עו"ד אירם גל עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ