אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> ועד בית הכנסת: המנקה קיבלה "גמילות חסדים", לא משכורת

ועד בית הכנסת: המנקה קיבלה "גמילות חסדים", לא משכורת

מאת: עו"ד רעות יריב | תאריך פרסום : 06/08/2013 14:33:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין נסימוב נ' רובינוב ואח'

המנקה הוותיקה של בית הכנסת המרכזי של עולי בוכרה באור יהודה פוטרה מעבודתה בבושת פנים לאחר כ-13 שנה. כשדרשה את שכרה, סירב ועד בית הכנסת לשלם לה בטענה שעבודתה נעשתה בהתנדבות ולשם שמיים וכל שכר שניתן לה היה "גמילות חסדים".

תחילתה של הפרשה בראשית אוגוסט 2009, ביום בו שוחררה אמה של המנקה מאשפוז. יושב ראש ועד בית הכנסת קרא למנקה לחדרו והודיע לה, בנוכחות אנשים נוספים, כי היא מפוטרת. כששאלה מתי תקבל את שכרה, ביקש ממנה להגיע למחרת היום לקבלו.

ביום המחרת אכן הגיעה התובעת לבית הכנסת אך לתדהמתה, במקום לקבל את שכרה קיבלה מנה גדושה של קללות וגידופים מצד יושב ראש הועד, שהאשים אותה בקול רם ובנוכחות אדם נוסף, כי קשרה קשר עם בני משפחתה לגנוב את קופת בית הכנסת. האיש לא חסך מהאישה מילים קשות - "שיהיה לך סרטן בלשון", "תחת מסריח יש לך", "שתמותי" - ושב וצעק לעברה "את גנבת, לקחת כסף מהקופה". כששאלה האישה מדוע לא התלונן במשטרה, לא קיבלה ממנו כל תשובה, אך שכרה לא שולם לה. כמו כן, מאותו יום ואילך לא שבה עוד האישה לנקות את בית הכנסת.

יצוין, כי הוריה של המנקה עבדו אף הם בניקיון בית-הכנסת עוד טרם שהיא החלה לעבוד שם, לאחר פטירת אביה בשנת 1996.

בתביעה, שהגישה המנקה לבית הדין לעבודה בתל אביב, דרשה המנקה את פיצויי הפיטורין המגיעים לה על-פי חוק וכן פדיון חופשה ודמי הבראה. לטענתה, בעבור עבודות הניקיון שביצעה אחת לשבוע במשך 4 שעות קיבלה שכר של 700 שקל לחודש, ללא תלוש משכורת או מסמך כלשהו המאשר את העסקתה, אלא כנגד חתימתה במחברת תשלומים שנוהלה בבית-הכנסת.

עוד תבעה המנקה כי ישולם לה פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בשל האופי המשפיל בו פוטרה.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים, אנשי ועד בית הכנסת, כי התקיימו בינם לבין התובעת יחסי עובד-מעביד. לטענתם, העבודות שביצעה התובעת היו בהיקף נמוך בהרבה מזה שהיא טוענת לו, הן מבחינת השנים והן מבחינת השעות. כמו כן טענו, אינם יודעים כמה כסף שולם לתובעת, שכן הסכומים היו נרשמים על פתק מדי חודש ונזרקים לאחר מכן.

עוד נטען, כי את עבודתה ביצעה המנקה בהתנדבות מלאה ולשם שמיים והתשלומים אותם קיבלה הם בגדר "תרומה" ו"גמילות חסדים", להבדיל משכר עבודה. לגרסת הנתבעים, רק בחודשים האחרונים לעבודתה קיבלה המנקה "קצת כסף" בשל מצוקה כלכלית אליה נקלעה בעקבות מחלת אמה.

הנתבעים לא הכחישו את הקורות ביום פיטורי התובעת, אלא שלטענתם, התובעת היא זו שהחלה לקלל ולעלוב ברובינוב בפני כלל חברי הוועדה ומתפללי בית הכנסת והיא זו שהאשימה אותו בגניבה ובהתעשרות על חשבון המתפללים, תוך שהיא מאחלת לו מיתה וכל מיני "מרעין בישין".

עבודה ולא התנדבות

השופט דורי ספיבק ציין כבר בפתח דבריו כי על בסיס מכלול הראיות בתיק, ברור כי התובעת קיבלה שכר עבור העבודה שביצעה ולא "תרומה" כפי שטוענים הנתבעים. סימוכין נוספים לכך שהכספים ששולמו לתובעת היו בגדר שכר ולא בגדר גמילות חסדים מצא השופט בעובדה שמרגע פיטוריה, לא קיבלה עוד המנקה כסף מבית-הכנסת. על כן, קבע השופט, אותה גמילות חסדים היתה תלויה לגמרי בעבודת הנקיון שביצעה התובעת.

מכיוון, שהתובעים לא הצליחו להוכיח כי הסכומים ששולמו לתובעת קטנים מאלו שהיא טוענת להם, ובעניין זה אין להם להלין אלא על עצמם, קיבל השופט את עמדת התובעת לפיה התשלומים החודשיים עמדו על סך של 700 שקל.

לאור כל זאת, עולה בבירור שהתובעת היתה עובדת בבית-הכנסת ולא מתנדבת, קבע השופט וקיבל את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים. בנסיבות אלה, נפסק, על הנתבעים לשלם לתובעת פיצויי פיטורין בסך 9,100 שקל עבור 13 שנות עבודה, פדיון ימי חופשה בסך 2,508 שקלים ודמי הבראה בסך 647 שקלים.

לעניין תביעת לשון הרע פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10 אלף שקל.

בנוסף לזה נפסקו לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.

 

הפיצויים נפסקו לקולא ועשו חסד עם הנתבעים

"בהתאם לחקיקה, פסק  בית הדין באופן ברור כי גם מי שמקבל שכר דל, ועובד אך שעות מספר בשבוע  - מתקיימים בינו לבין מקבל העבודה יחסי עובד מעביד – אם הוא נתון למרותו ולפיקוחו של מקבל העבודה" אומר עורך הדין רמי קסל. לפיכך, לדבריו, נדחו מכל וכל טענות הנתבעים כי התובעת קיבלה מהם גמילות חסדים בלבד.

עוד מוסיף עו"ד קסל, כי על אף שבית הדין לא הסס לקבוע כי הנתבעים לא אמרו אמת וזיכה את התובעת בתשלום של 10,000 נוספים בשל כך, סכומי הפיצוי, לדעתו, נפסקו לקולא בנימוק שהנתבעים עושים במלאכתם בבית הכנסת לשם שמים, ובהתנדבות . "אני מבקש לחלוק על כך ולטעון, שאילו היו הנתבעים עושים באמת ובתמים לשם שמיים – לא היו מנצלים את התובעת מכלתחילה, לא היו מפטרים אותה בדרך מבישה תוך פגיעה בשמה הטוב, ולא היו גוררים אותה להליך משפטי יקר שנמשך שנתיים", אומר עו"ד קסל.

 

ב"כ התובעת: עו"ד צבי כהנא

ב"כ הנתבעות: עו"ד משה קייקוב

לפסק הדין בעניין נסימוב נ' רובינוב ואחרים

למדור: דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ