צעירה ששכרה דירה בתל אביב התעוררה כשחתיכות מתקרת הדירה על גופה. סובלת מכאבים, היא התקשרה לבעל הבית שלקח אותה לבית החולים. 12 שנים אחרי האירוע התקבלה תביעתה בבית משפט השלום. השופטת ענת רביד הטילה את האחריות לאירוע על בעל הדירה שלא תחזק אותה, אפילו שידע כי היא חלולה.
באחד הלילות של חודש דצמבר 2004 ישנה השוכרת בדירתה בתל אביב, כשלפתע חלקים מהתקרה נפלו עליה. השוכרת סיפרה שהיא זחלה מהמיטה מבוהלת וכואבת והחלה להתקשר לחברים. לאחר שאלה לא ענו, התקשרה לבעל הדירה שגר קרוב. הוא הגיע ולקח אותה לבית החולים איכילוב.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזקי גוף
השוכרת אובחנה כסובלת מתסמונת פוסט טראומטית, ושברים בשלוש חוליות בגב.
ב-2008 הגישה השוכרת תביעת רשלנות נגד בעל הדירה בבית משפט השלום בתל אביב. היא ביקשה כי בעל הדירה ייקח אחריות על הנזקים שנגרמו לה לאחר שהתרשל בתחזוקת התקרה. היא סיפרה כי זַפַָּת שהגיע לזפת את הגג אמר לה שהתקרה חלולה, ולאחר שהיא יידעה את בעל הדירה הוא אמר לה שזה בטיפול.
בתביעתה טענה השוכרת כי לפני התאונה היא עבדה במשרד יחסי ציבור כעוזרת אישית – עבודה שאהבה מאוד, ובכלל היא אהבה את החיים בתל אביב. אולם בעקבות האירוע, הכאבים והחרדות מהם סבלה, היא נאלצה לחזור לגור בצפון, אצל הוריה, ולהשתכר פחות באופן משמעותי.
בעל הדירה לעומתה טען כי האחריות על הנזקים הם של השוכרת, שגרה בדירה תשעה חודשים לפני התאונה, והייתה צריכה ליידע אותו כי יש סדקים או חשש שהתקרה תיפול – דבר שהוא לא ידע עליו. לטענתו, השוכרת ואבא שלה ניסו לנפח את התביעה בכך שהפילו מהתקרה חלקים נוספים שלא היו שם כשהוא בא לאסוף את השוכרת לבית החולים.
כיסוי קוסמטי
מהראיות והעדויות עולה כי הנתבע ידע לפני האירוע על בעיה בתקרה, קבעה השופטת עינת רביד. גם אם הוא לא ידע, כבעל דירה היה עליו לדעת ולדאוג לתקן אותה, הדגישה.
השופטת הסבירה כי הדירה קיימת למעלה מארבעים שנה, והנתבע ביצע בה שיפוץ לפני שהתובעת נכנסה לגור בה, כך שבמועד זה סביר שהובאה לידיעתו מה מצב התקרה. מאחר שלא טיפל בכך, עליו לשאת במלוא האחריות.
היא גם דחתה את טענתו כי לתובעת יש אחריות חלקית באירוע, לאחר שקיבלה את עדותה שעדכנה את הנתבע על דברי הזפת. מעבר לכך, הוסיפה השופטת, לא סביר שהתובעת ראתה סדק בתקרה ולא דיווחה על כך, במיוחד שאין מחלוקת כי הדירה הייתה מטויחת וצבועה, כך שפגמים מסוג זה הוסתרו באופן קוסמטי.
לאור האמור השופטת קיבלה את התביעה, ופסקה לטובת התובעת פיצויים בסך כולל של 441,540 אלף שקל, עבור הפסדי השתכרות באזור המרכז, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. לסכום זה יצורף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%.
אולם לא בכך סיימה השופטת רביד, כי אם בביקורת על התנהלות הנתבע בתיק שגרם להארכתו ללא סיבה. התנהלות זו, סברה השופטת, מצדיקה פסיקת סכום הוצאות נוסף לטובת התובעת בסך 50 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דנה גרינוולד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עו"ד מנחם דר
* עורך דין רובי אנגל ממשרד שדה את אנגל עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין