לפסק הדין בעניין פלוני נ' ד"ר אילנה דיין ואח'
ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את ערעורן של דיין וטלעד בגין הקביעה כי פרסמו דיבתו של סרן ר' בכתבה ששודרה במסגרת התכנית 'עובדה'. נפסק: הכתבה כללה לשון הרע, אך חוסה תחת הגנות החוק. עם זאת, חויבה טלעד בפיצוי של 100,000 ש"ח בגין פרסום הקדימון לכתבה.
לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים חייב את אילנה דיין והזכיינית 'טלעד' בפיצוי של 300,000 ש"ח בגין הוצאת דיבתו של סרן ר' במסגרת כתבה ששודרה בתכנית 'עובדה', ובה הוצג הסרן כמי שהרג נערה פלסטינית וביצע בה וידוא הריגה, ובנוסף קבע כי טלעד פרסמה דיבתו גם במסגרת הפרומו לתכנית, הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לביהמ"ש העליון.
בעוד שסרן ר' ביקש להגדיל את גובה הפיצוי, ביקשו דיין וטלעד לקבוע, כי הכתבה לא כללה לשון הרע, ולחילופין כי עומדות להם הגנת אמת בפרסום ותום הלב.
לאחר שדן בחשיבות חופש הביטוי והעיתונות אל מול זכותו של אדם לשם טוב, קבע המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין, כי בכתבה פורסמה לשון הרע. נפסק, כי למרות שהכתבה התייחסה גם לשאלות רחבות הנוגעות להתנהלות צה"ל וערכי הלחימה שלו, הרי שגם עסקה ישירות בסרן, כשאופיו והתנהגותו הוצגו בחלקה אור שלילי, שיש בו כדי לעשותו למטרת שנאה ובוז.
עם זאת קבע השופט, כי ככל הנוגע לכתבה, חוסות דיין וטלעד תחת הגנות אמת בפרסום ותום הלב. באשר להגנת אמת בפרסום נקבע, כי הכתבה, הגם שלא דייקה במלוא הפרטים, פרסה בכללותה את האמת שהייתה לנגד עיניה של דיין באותה עת, כשעסקה בנושא שיש לו עניין לציבור, ונגע בין היתר, לאופן התנהגות חיילי צה"ל במצבי לחץ, ובשאלות ערכיות חשובות.
"התכנית "עובדה" היא תכנית תחקירים טלוויזיונית אשר עוברת עריכה קודם לשידורה. היא אכן מתיימרת להביא בפני הצופה מצג עובדתי מסויים אולם, עם זאת, היא ערוכה בדרך המשקפת גם את אמונתם הסובייקטיבית של עורכיה... תמונת המציאות כפי שעלתה מן הכתבה בכללותה אינה שונה באופן מהותי מהאמת, כפי שהייתה ידועה באותה שעה, בהתאם ליכולות הבירור העומדות בפני עיתונאי סביר..." כתב השופט והוסיף, כי אמנם, הדרך שבה הוצגו חלק מהדברים בכתבה הייתה קלוקלת וסרת טעם, אולם אין בכך כדי לשלול את אמיתות הפרסום, שכן שלילה זו תכביד באופן פסול על חופש הביטוי.
באשר להגנת תום הלב נפסק, כי משדיין לא ביקשה להשחיר את דמותו של הסרן או לפגוע בו, ונקטה באמצעי זהירות טרם פרסומה, תוך התבססות על מגוון רחב של מקורות, לא הוכח כי נהגה בחוסר תום לב. כן נקבע, כי ההלכה על פיה חזקת תום הלב תחול על פרסום עיתונאי, רק כאשר יש בו כדי להעביר מסרים דחופים לרשויות, הכוללים אזהרות מידיות על סכנה לחיי אדם, לבריאותו או לרכושו, אינה יכולה עוד לעמוד בימינו.
עוד נקבע, כי דרישת ביהמ"ש קמא כי דיין וטלעד יתנצלו בפומבי אינה יכולה לעמוד, ובכך ביטל את חיובן בפרסום ההתנצלות, בין היתר נוכח העובדה כי זיכויו של סרן ר' ידוע לציבור זה מכבר.
עם זאת קבע השופט, כי בקדימון לתכנית, אותו ערכה טלעד, יש משום לשון הרע, שאינה חוסה תחת הגנות החוק.
" בניגוד לכתבה, סבורני כי בשידור הפרומו עברה טלעד את הקו המפריד בין פרסום מידע אמיתי על-פי מהותו ובעל עניין לציבור, לבין פרסום מידע חלקי שמטרתו השגת רווחים כלכליים ותוצאתו פגיעה בשמו הטוב של סרן ר'. בבחירת המידע החלקי שהוצג בפרומו לא הייתה טלעד זהירה מספיק ולא שקלה את הצורך בשמירה על שמו הטוב של סרן ר'. הקדימון היה בוטה, מודע ומכוון. במודע ובמכוון הוא בא להטות את הדברים נשוא הכתבה. ", לפכיך נקבע, כי טלעד תפצה את רסן ר' בגין פרסום לשון הרע בקדימון ב 100,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' ד"ר אילנה דיין ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין