אמש הודיע רוה"מ, אהוד ברק, על התפטרותו וקיום בחירות לראשות הממשלה בלבד, בתוך 60 ימים. בהתפטרותו של ברק יש מחד, למנוע מיריבו ממחנה הליכוד, בינימין נתניהו, להתמודד מולו על ראשות הממשלה, שכן נתניהו אינו חבר כנסת, ומאידך, למנוע התמודדות מתוך מפלגתו - ישראל אחת.
בנאום ההתפטרות התייחס ברק לחוק הבחירה הישירה, באומרו כי יש צורך בשינויו. לתשובת הכתבים אמר ברק כי אין בכוונתו לתמוך בהחזרת הבחירה לשיטה הישנה כי אם בשינוי נוסף של החוק על מנת שימנע את הבעיתיות שהתעוררה ממנו. בכך למעשה, רומז ברק, כי לדידו יש לעשות צעד נוסף לכיוון שיטת הבחירות הנשיאותית הקיימת בארה"ב.
בימים אלה נשמעים קולותיהם של חברי כנסת הפועלים לשינויו של חוק יסוד: הממשלה, המכונה חוק הבחירה הישירה. התפטרותו של ברק והיציאה לבחירות לראשות הממשלה בלבד, ללא קיומן של בחירות לכנסת, עוררו אצל חברי כנסת רבים הן מהימין והן מהשמאל, את הצורך בתיקון חוק הבחירה הישירה. קולות דומים נשמעו, גם לאחר העברתו, בקריאה ראשונה, של חוק טל, שהביאה לכדי "מחשבה שניה" של חברי הכנסת והציבור בכלל בדבר טיבו של החוק. הדרמה שהתחוללה בכנסת בזמן ההצבעה סביב חוק טל היתה גם היא אחת מהשלכותיו של חוק הבחירה הישירה, המאלץ את רוה"מ ל"התפשר" ולרצות את המפלגות הקטנות, כדי שיוכל לתפקד בענינים חשובים כמו הסכם השלום עם הפלסטינאים.
מטרתו העיקרית של חוק יסוד: הממשלה היתה למנוע, או לכל הפחות להפחית, את הסחיטה של הקואליציה והעומד בראשה על ידי המפלגות הקטנות. כפי שיתואר להלן, מטרה זו לא הושגה כי אם נהפוך הוא.
חוק הבחירה הישירה לא מנע את הפיצול הפוליטי כי אם החריפו בצורה חסרת תקדים. לפני חקיקתו של החוק כהנו בכנסת ישראל 12 מפלגות בלבד, וזאת לעומת 17 מפלגות המכהנות בכנסת הנוכחית.
כוחן של המפלגות הקטנות גדל וכוחם של הגושים הגדולים קטן. בתקופת השיטה הישנה, זכו המפלגות הגדולות לרוב מוחץ בכנסת, ב- 81' היו להן 95 מנדטים, ב- 84' - 85 מנדטים. לעומת זאת, אחרי חקיקתו של החוק קטן כוחן של מפלגת הליכוד והעבודה (ישראל אחת) לכדי 66 מנדטים בבחירות 96' ו- 45 מנדטים בלבד בבחירות 99'.
המצב לאור חוק הבחירה הישירה, הביא לכדי תלות, שטרם ידענו כמותה במפלגות הקטנות. כה עמוקה וחריפה התלות עד, שלראשונה מאז הקמתה של כנסת ישראל, שתי המפלגות הגדולות יחדיו אינן מסוגלות להקים ממשלת אחדות, מבלי להסתייע במפלגות נוספות.
אך הבעיה הינה גדולה ומכופלת לאור המילכוד שנוצר כתוצאה משיריונו של החוק. שינוי חוק יסוד: הממשלה, דורש רוב מיוחס (61 ח"כים) של חברי הכנסת, רוב שכאמור אינו נמצא בידן של המפלגות הגדולות. מכאן שיש להטיל ספק רב בנוגע להצלחתם של אותם חברי כנסת הקוראים היום לשינוי הבחירה הישירה.
שיטת הבחירות החדשה, הגדילה את סחטנות רוהמ"ש על ידי המפלגות הקטנות והביאה לאי יציבות השלטון באופן מדאיג. סחטנות זו מגיעה מהמפלגות בכנסת ובמיוחד מהמפלגות החברות בקואליציה, ובאה לידי ביטוי במספר סיטואציות. להלן מספר דוגמאות: א. רוהמ"ש נאלץ להכנע לסחטנות המפלגות הקטנות לפני יום הבחירות על מנת שתורינה לבוחריהן לבחור בו במקום במועמד האחר. ב. כך נאלץ רוהמ"ש "לשלם" למפלגות הקטנות על מנת שאלה תסירנה את המועמדים שהציגו מטעמן. ג. מהיום בו נבחר רוהמ"ש יש לו 45 ימים כדי להציג את הרכב הממשלה לאישור הכנסת, בתקופה זו מגיעה הסחטנות לשיאה. ד. וכמובן הסחטנות השנתית לקראת ההצבעה על חוק התקציב.
חוק הבחירה הישירה הביא עמו בעייה שלטונית שטרם ידענו כמותה. העובדה כי רוהמ"ש תלוי בתמיכת הכנסת לשם תפקודו בצירוף לפיצול הפוליטי שנולד בחוק הבחירה הישירה, הביאו לכדי מצב בו רוהמ"ש עומד בפני כנסת בה אין לו רוב, המכונה "כנסת לעומתית". הצורך בשינוי שיטת הבחירות אינו נסתר כאמור מחברי הכנסת מטעם המפלגות הגדולות, ועם זאת, נראה כי שינוי השיטה מוטל בספק, לאור הצורך ברוב מיוחס של חברי הכנסת, שאינו נתון בידי המפלגות הגדולות.
כעת טוענים חברי כנסת כי חוק הבחירה הישירה, המאפשר לרוה"מ להורות על בחירות לראשות הממשלה בלבד ללא בחירות לכנסת, מחייב שינוי, שכן על ידי כך יש כדי למנוע ממועמדים פוטנציאלים שאינם חברי כנסת להתמודד בבחירות.
כל הזכויות שמורות לאתר המשפט הישראלי "פסק דין" www.PsakDin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין