לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לשאלת בעלות שתי תמונות של הצייר ראובן רובין.
העותרת היא סוחרת בשוק הפשפשים ביפו. היא רכשה, תמורת 250 ש"ח, בתיווכו של סוחר, שגם לו חנות באותו שוק, שני ציורים מאת רוכלת - סוחרת אחרת בשוק - שנהגה למכור ממכוניתה טובין מיד שניה ובכללם ציורי "קיטש". לימים, לאחר שהסירה את הציורים ממסגרותיהם לצרכי ניקוי מצאה העותרת כי הציורים מסומנים במדבקת המוזיאון היהודי בניו יורק וחתומים בשם ראובן. העותרת פנתה למשטרה ולמוזיאון לבירור הענין ועד מהרה נתגלה כי מדובר בשני ציורים מקוריים של האמן ראובן רובין. הציורים הושאלו לממשלת ארצות הברית לשם הצגתם בתערוכה של אמנות יהודית במוזיאון היהודי ומשם הם נעלמו. ממשלת ארצות הברית, אשר ביטחה את הציורים בביטוח עצמי, שילמה למוזיאון ישראל ולמר שמואל אנג'ל - הבעלים המקוריים של הציורים - את סכום הביטוח בסך 100,000 דולרים, עליו הוסיף המוזיאון היהודי עוד 15,000 דולרים נוספים כהשתתפות עצמית.
המחלוקת סובבת סביב השאלה למי נתונה הבעלות בשני הציורים - האם לעותרת או למשיבה? קרי, שאלת תחולתה של הוראת סעיף 34 לחוק המכר.
בבית המשפט המחוזי נדונו ארבע סוגיות: האחת - האם הוכיחה המשיבה את זכויותיה בציורים ובית המשפט השיב בהן, השניה - האם נקשר חוזה מכר בין העותרת לבין מרים מזרחי ובית המשפט המחוזי השיב בלאו: חוזה מכר לא נקשר עקב טעות משותפת בנשוא המכר; השלישית - האם באה העותרת בגדרו של סעיף 34 לחוק המכר. רביעית - יהא בהיעתרות לתביעה משום עשיית עושר ולא במשפט.
בית המשפט העליון קבע בערעור כי בהעדר טעות מצד המוכרת, לא יחולו דיני הטעות המשותפת ולא תיווצר עילה לביטול עסקת המכר. אך במקרה בו אנו דנים חלה טעות משותפת והוא אופייני לשורה של מקרים, אמנם נדירים, בהם טועים הן המוכר והן הקונה באשר לטיב ומהות הנכס. במצבים אלה, קיים פער דרמטי בין התמורה המוסכמת לבין השווי האמיתי של הנכס, מבלי שיש לכך השלכה, בנסיבות, על תום ליבו של הקונה. כך, כששני צדדים לעסקה סבורים שהמכר הוא של אבנים פשוטות ששוויין אפסי, בעוד ומדובר ביהלומים יקרי ערך. העתירה התקבלה ונקבע כי מן הצדק להיעתר לבקשת ממשלת ארצות הברית ולבטל את החוזה. בנסיבות אלה, על הקונה נקבע כי תשיב את התמונות לממשלת ארצות הברית. על ממשלת ארצות הברית נקבע כי תשיב לקונה את הסכום ששילמה עבורן (250 ש"ח), כשהוא צמוד לאינדקס יוקר המחייה מיום התשלום של סכום זה למוכרת ועד להשבתו בפועל, בצירוף ריבית כחוק.
דנ"א 2568/97 זהבה כנען נ' ממשלת ארצות הברית
למדור דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.