- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
התלוננה על הגרוש כדי לסכל חופשה עם הבן, ותפצה על לשון הרע
זמן מה לאחר שהאב ביקש מבית הדין הרבני לאפשר לו להוציא את בנו לחופשה בחו"ל, הוא נעצר עקב תלונות שגרושתו הגישה למשטרה. לאחר שהחקירה נסגרה, האב תבע פיצויים בגין תלונות השווא.
בית המשפט למשפחה בירושלים התיר לפרסום פסק דין שניתן ביולי האחרון בתביעת לשון הרע שהגיש אב גרוש כנגד אשתו לשעבר עקב הגשת תלונה שייחסה לו תקיפת קטין ואונס. השופט הבכיר שלמה אלבז פסק לאב פיצויים של 20 אלף שקל לאחר שקבע כי עיתוי התלונות היה תמוה – בדיוק כשהאב ביקש לנסוע עם בנם לחו"ל.
לפני כשנתיים נאלץ האב לפנות לבית הדין הרבני שיאשר לו להוציא את בנו לחופשה בחו"ל מאחר שגרושתו התנגדה לכך בתוקף. בתגובה, ובעוד בית הדין דן בבקשתו, הלכה האם והגישה נגדו שתי תלונות במשטרה: האחת כי הוא תקף את בנו והשנייה כי אנס אותה בזמן שהיו נשואים.
בעקבות חומרת ההאשמות, האב נעצר ושוחרר ביום למחרת, לאחר ששילם ערבות ונאסר עליו להתקרב לגרושתו ולפגוש את בנו למשך כשבוע ימים. לבסוף, התלונות נסגרו מחוסר אשמה ובית הדין אישר לו לנסוע עם הבן לחו"ל.
במרץ 2015 האב הגיש נגד גרושתו תביעת לשון הרע בסך 50 אלף שקל בגין הנזקים שנגרמו לו בהגשת התלונות השקריות למשטרה. האב טען כי מעולם לא נהג באלימות כלפי בנו או גרושתו והתעקש על כך שלא אנס אותה. לשיטתו, היא התלוננה עליו במטרה לפגוע בו ולמנוע את החופשה עם בנו.
מנגד, האישה טענה כי התלונה בדבר תקיפת הבן הוגשה על ידי עובר אורח שחזה בבעלה לשעבר נוהג באלימות כלפי בנם. באשר לתלונה בדבר האונס, היא טענה כי בסך הכל ענתה לשאלות השוטרים וציינה כי לקח לה שנים רבות להבין שנאנסה. מכל מקום, לשיטתה, התלונות לא נחשבות ללשון הרע מאחר שהן מבוססות על אמת והוגשו בתום לב.
גרסה מפוקפקת
אלא שבמהלך הדיונים בתיק, התברר לשופט אלבז כי האישה עצמה – ולא עובר אורח – הגישה את התלונה בדבר תקיפה הבן, דבר שגרם לו לפקפק בגרסתה לגבי אירוע התקיפה.
באשר לתלונה בדבר האונס, השופט ציין כי אילו הייתה מוגשת באופן עצמאי ולא במסגרת התלונה על תקיפה הבן, יכול להיות שהייתה עומדת לנתבעת הגנת תום הלב הקבועה בחוק מאחר שתלונה כזו מבוססת על תחושות אישיות שהתעוררו שנים לאחר מעשה.
מכל מקום, מה שהכריע את הכף היא סמיכות הזמנים בין הגשת התלונות לבין המועד שבו האב ביקש להוציא את הבן לחו"ל. עיתוי זה הוביל את השופט אלבז למסקנה כי הנתבעת הגישה אותן במטרה לפגוע באב ולחבל באפשרות שבקשתו תאושר.
משכך, השופט קבע כי התלונות שהוגשו נחשבות ללשון הרע וחייב את האישה בפיצויים של 20 אלף שקל מהם 5,000 שקלים עבור הוצאות משפט. יצוין כי האב לא קיבל את מלוא הפיצוי שדרש בין היתר משום שתביעתו כללה גם פיצוי על מעצרו, אולם השופט הבהיר כי את הרכיב הזה היה עליו לתבוע מהמשטרה.
- ב"כ התובע: עורך דין לשון הרע אופיר עומר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם ביטון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
