שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ענת ברון, דחתה את בקשתה של חברת הביטוח מגדל לקבוע כי על תביעתו של המבוטח, יצחק רוזנברג, להידחות בשל התיישנות.
בהחלטתה, נדרשה השופטת ליתן פירוש להוראת ההתיישנות שבחוק. החוק קובע כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".
השופטת קבעה כי השאלה המתעוררת היא ממתי יש למנות את תקופת ההתיישנות - האם ממועד קרות התאונה או החל ממועד התגבשות הנכות הצמיתה.
התובע, יצחק רוזנברג, בן 34 נפגע בתאונת דרכים בחודש מארס 1997. בתחילה נקבעה לו נכות זמנית, וביוני 1998, נקבעה לו נכות צמיתה. את תביעתו הגיש רוזנברג במאי 2001.
משהוגשה התביעה, טענה חברת הביטוח מגדל בה היה מבוטח, כי על מקרה זה חל חוק ההתיישנות, שכן התביעה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר קרות התאונה.
לאחר עיון בנושא, קבעה השופטת כי המועד בו התגבשה הנכות עקב התאונה, ולא מועד קרות התאונה, הוא המועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות.
א' 120330/01 רוזנברג יצחק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.