השקיע 400 אלף שקל במיזם שקרס – ותבע לבטל

התובע טען כי בית ההשקעות הונה אותו שאין סיכונים בהשקעה בדיור מוגן בארצות הברית. בית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו בהוצאות

ישראלי שהשקיע מאות אלפי שקלים במיזם דיור בארצות הברית, אשר לימים כשל, לא יקבל את כספו בחזרה – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב. השופט דן סעדון התרשם שהאיש היה מודע לסיכוני ההשקעה, וכי נכנס להליך בעיניים פקוחות. נוסף על הפסדיו מהמיזם, ישלם התובע 20,000 שקלים הוצאות משפט.

הנתבע מנהל חברת השקעות. התובע, אזרח ישראלי, נפגש עמו ביולי 2019, במשרדי החברה, ובהמשך חתם מול עורך דין מטעמה על הסכם השקעה במיזם דיור מוגן בארצות הברית, הכולל 60 יחידות דיור. האיש השקיע בפרויקט 400 אלף שקל, ואולם לימים המיזם כשל, והוא הפסיק לקבל תשואה.

בהסכם ההשקעה נקבע, בין השאר, שהעסקה כרוכה בסיכון והמשקיע מבין זאת, ומוותר מראש על כל טענה הקשורה בהתממשותו. אלא שהדבר לא מנע מהתובע להגיש את תביעתו, בטענה שהולך שולל לחשוב כי מדובר בעסקה ללא סיכונים, בהתחשב בכך שמדובר במיזם "דיור מוגן". המשקיע עתר להורות על ביטול ההסכם - שלטענתו הופר - והשבת סכום ההשקעה לידיו, עקב מעשי תרמית, מצגי שווא ואי-גילוי עובדות מהותיות.

מנגד הפנה מנהל החברה להוראות ההסכם הברורות, המגבשות, כאמור, מודעות של המשקיע לסיכונים הכרוכים בעסקה, וויתור על טענות בהקשר למימושם. הנתבע הוסיף, בהקשר לכך, שהסביר אישית לתובע על אודות סיכוני ההשקעה, וכי עובר לחתימה עורך הדין שב על ההסברים – כך שאין לקבל את ניסיון התנערותו מהחוזה.

"חתם בלי להבין? אין חיה כזאת"

ואכן, מסקנת השופט סעדון הייתה שהתובע אינו יכול להתנער מחתימתו על הסכם ההשקעה, המגלמת, כאמור, מודעות מצדו לסיכוני ההשקעה, והיעדר טענות במקרה של ירידתה לטימיון. "חתימת התובע על הסכם ההשקעה מאיינת אפשרות מצדו להסתמך על מצגים טרום חוזיים, אם וככל שהוצגו, כבסיס להטלת אחריות על הנתבע. התובע, חשוב לציין, חתם על הסכם ההשקעה, ומשכך מוחזק כמי שמודע לתוכן הסכם ההשקעה ומסכים לו", הדגיש.

בהקשר לכך קיבל השופט את עדות עורך הדין שהחתים את התובע על ההסכם, אשר סתרה לחלוטין את גרסת המשקיע כי החוזה לא הוסבר לו. "נשמע לי מופרך", סיפר העד, "אם אני לא מכיר את ההסכם או את העסקה אז מה אני עושה שם? זה בטוח לא ארך 5 דקות, ממוצע זה 40 דקות. הנוהל הכללי זה להסביר על ההסכם ... בחיים לא החתמתי משקיע שבא, חתם והלך. אין חיה כזאת".

השופט ציין שעדות עורך הדין הותירה עליו רושם אמין, בפרט נוכח היותו נייטראלי ונטול אינטרס ("אני סוג של אדיש, אני שכיר, לא מקבל כלום לכיסי בנושא הזה"). הוא הוסיף שטענות המשקיע כלפי מנהל החברה, בנוגע למצגי שווא טרום חוזיים שכביכול הציג לו בניגוד להסכם ההשקעה, הן טענות קשות המטילות בו דופי – אשר ככאלה מציבות נטל הוכחה מוגבר, שלמסקנתו התובע לא עמד בו.

בסיכום העניין הורה השופט על דחיית התביעה, וחיוב המשקיע לשלם למנהל החברה שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד פז רימר
• ב"כ הנתבע: עו"ד אור לוסטגרטן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.