אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> פלילי >> השלום הרשיע בתגרה, אך המחוזי שוכנע שמדובר בהגנה עצמית

השלום הרשיע בתגרה, אך המחוזי שוכנע שמדובר בהגנה עצמית

מאת: עו"ד מיכאל כרמל | תאריך פרסום : 04/02/2019 09:06:00 | גרסת הדפסה
עורך דין פלילי, השלום הרשיע בתגרה, אך המחוזי שוכנע שמדובר בהגנה עצמיתעו"ד מיכאל כרמל [אילוסטרציה חיצונית: kupparock/123RF.com]

במהלך ריב שכנים, אדם אחד הלם באגרוף בפניו של רעהו, דבר שהביא לשבר בלסת. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של האיש, שטען כי רק ניסה להדוף את השכן שתקף אותו ראשון.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעורו של גבר שערער על הרשעתו בעבירת תגרה. האיש חבט באגרוף בשכנו, אולם בניגוד לבית משפט השלום, הרכב שופטי הערעור קיבלו את טענתו בדבר הגנה עצמית.

על פי כתב האישום, המתלונן קרא מחלון ביתו לילדים ששיחקו כדורגל סמוך לבניין, בהם ילדיו של המערער, וביקש מהם לשחק במקום אחר. המערער ענה למתלונן שהילדים לא ישחקו במקום אחר. לאחר מכן, המתלונן ירד מדירתו לעבר המערער ופנה אליו.

המערער, בתגובה אמר לו, "למה מה תעשה לי". בשלב זה בית המשפט קיבל את גרסת המערער שלפיה המתלונן היכה אותו ראשון. בתגובה לכך, המערער הלם בו באגרוף לפניו, וגרם לו לשבר בלסת.

אלא שבניגוד לבית משפט השלום, השופט יואל עדן סבר שמתקיימים כל יסודות טענת ההגנה העצמית, לפחות מחמת הספק.

אמירה שניתנת לפרשנות

עיקר המחלוקת נגעה לשני יסודות מתוך אלה הנדרשים לצורך הוכחת הגנה עצמית.

היסוד הראשון עסק בכך ש"אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

בית משפט השלום קבע כי אמירתו של המערער למתלונן "למה מה תעשה לי", לפני התקיפה, מביאה למסקנה כי המערער ליבה את הרוחות והביא על עצמו את תקיפתו על ידי המתלונן, במקום להגיע את האווירה.

המסקנה של בית משפט השלום היתה כי המערער לא פעל מתוך הגנה עצמית אלא ביקש להשיב למתלונן "מלחמה שערה בבחינת עין תחת עין".

אלא שהשופט יואל עדן הטיל ספק במסקנה זו, בנימוק שהאמירה "למה מה תעשה לי" אינה בהכרח "קריאה לקרב", אלא יכולות להיות לה פרשנויות אחרות, למשל עמידה של המערער על זכויותיו, וליתר דיוק על זכויות הילדים לשחק בכדור, מה גם שהמערער הוא לא זה שיצא את הסיטואציה של "שדה קרב".

בנוסף, השופט ציין כי המתלונן כבר היה "צועק וזועם" כשירד למטה, כך שישנו ספק שמא גם אם המערער היה משתמש בביטוי אחר או לא אומר דבר, המתלונן היה מכה אותו.

יסוד נוסף היה תנאי ה"נחיצות האיכותית". בית משפט השלום סבר כי למערער היתה אפשרות להדוף את המתלונן בדרך פחות פוגענית.

אלא שהשופט עדן הבהיר שגם על פי הכרעת הדין של בית משפט השלום, לא ברור האם השבר בלסת של המתלונן נבע מהמכה עצמה או מהנפילה שבעקבותיה, כך שלא ברור אם בכלל מדובר במכה כה חזקה.

"בחינת כל התנהלות המערער, מביאה, לטעמי, למסקנה אחרת מזו של בית משפט קמא, בדבר מלחמה שערה. המערער לאחר שהוכה ע"י המתלונן, הדפו במכת נגד, ומיד עזב את הזירה, יחד עם שני ילדיו. המערער לא המשיך באלימות כלשהי, לא המשיך בעימות כלשהו, הוא פשוט עזב את המקום", הוסיף.

לכן, בסיכומו של דבר, ובהסכמת השופטים יורם צלקובניק ויעל רז-לוי, נקבע שיש לזכות את המערער.

  • ב"כ המערער: עו"ד גיל דביר
  • ב"כ המשיבה: עו"ד אדווה ויצגן
עו"ד מיכאל כרמל עוסק/ת ב- פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום פלילי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום פלילי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ