כמה בעלי דירות בבניין התנגדו לתוספת הבנייה שלטענתם תגרור פגיעה ברכוש המשותף ובחזית הבית. המפקח על המקרקעין קבע כי לא הושג הרוב הדרוש לבנייה המבוקשת.
המפקח על רישום המקרקעין בעכו (שלוחת נצרת) יובל וסרקרוג אסר לאחרונה על בעליהן של שתי דירות קרקע בבית משותף בקריית ביאליק לבנות מרפסות למרות העובדה שקיבלו היתר בנייה. בפסק הדין נקבע כי בעלי הדירות לא השיגו רוב של 75% מהדיירים לביצוע הבנייה כנדרש בחוק.
לאחר שבתחילת השנה נדחו התנגדויות וערר שהגישו למוסדות התכנון והבנייה, פנו בעליהן של מספר דירות בבניין למפקח על המקרקעין והגישו באמצעות עו"ד יואב צח-וכס תביעה לצו מניעה קבוע שיאסור על שכניהם לבנות את המרפסות.
טענותיהם בהליך התכנוני היו כי בניית המרפסות תקטין חלק מהחניות ותפגע בחזית האחידה של הבניין. במסגרת התביעה הנוכחית הם ציינו כי באסיפת בעלי דירות שהתקיימה בנושא ניתנה הסכמה רק מצד 6 בעלי דירות מתוך 12, כך שהנתבעים לא השיגו את הרוב הדרוש לביצוע הבנייה.
הנתבעים טענו לעומת זאת, כי באסיפה נכחו רק 10 בעלי דירות כך שיש לראות את שני בעלי הדירות שלא התייצבו כאילו הם מסכימים. כמו כן נטען כי בקומה העליונה נבנו מרפסות ובדירה נוספת בוצעה הרחבה, כך שלפי החוק גם בעלי דירות אלה נחשבים כתומכים. מכאן, שבפועל הם גיבשו לטענתם את הרוב הדרוש.
לחילופין טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה משום שהתובעים מתנגדים לבנייה בחוסר תום לב וחלקם הטיל אימה על הדיירים האחרים פן יסכימו, ואף התנה הסכמתו בתנאים לא סבירים כמו פגיעה בשטחם הפרטי.
התנגדות סבירה
המפקח יובל וסרקרוג הסביר כי חוק המקרקעין מתנה אפשרות להרחבת דירה, ובכלל זה בניית מרפסת, באישור של 75% מבעלי הדירות ש-2/3 מחלקי הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. במקרה הנוכחי הנתבעים לא השיגו את הרוב הדרוש ולכן התובעים צודקים.
השופט ציין כי בניגוד לטענות הנתבעים, לא ניתן לראות בבעלי הדירות שלא התייצבו לאסיפה כאילו הסכימו להרחבה. ראשית, משום שאחד מהם שלח לאסיפה הודעת וואטסאפ שבה הביע התנגדות מפורשת. שנית, החוק דורש הסכמה מפורשת ולא משתמעת, שכן הרחבת בנייה מלווה בוויתור על זכויות קנייניות.
עוד נקבע כי אמנם החוק קובע שבעל דירה שהורחבה נחשב כמי שמסכים להרחבה דומה מצד שכנו, אלא שהמרפסות שבנו הדיירים בקומה העליונה לא נחשבות ל"הרחבה דומה". זאת, משום שבניגוד למרפסות שמבקשים הנתבעים להקים על הקרקע תוך בניית רצפה חדשה ושינוי חזית הבניין, המרפסות של הקומות העליונות נבנו על רצפה קיימת – על הגג – ולא חרגו מהחזית.
לגבי הדירה הנוספת, הנתבעים כלל לא הוכיחו שבוצעה בה תוספת בנייה ולא סתרו בראיות את טענת התובעים כי היא נבנתה בהתאם לתשריט המקורי.
באשר לטענה החלופית, המפקח לא התרשם כי נימוקי ההתנגדות של התובעים אינם סבירים או היו מלווים באיומים או דרישות לא הגיוניות, תוך שהזכיר כי לפי הפסיקה כשאין לבעל דירה רוב דרוש להרחבה, דחיית התנגדות הרוב תתאפשר רק במקרים חריגים במיוחד.
בסיכומו של דבר המפקח דחה את עמדת הנתבעים וקיבל את התביעה, כך שנאסר על הנתבעים לבנות את המרפסות המבוקשות. הנתבעים אף חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 6,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 8/144/2019
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.