הרשויות בפורטוגל חידדו לאחרונה את הדרישות לקבלת אזרחות, מה שיצר שמועות ואף פרסומים שגויים בנושא. בשורות הבאות אציג את התמונה המדויקת ואנסה לפרט מי צריך לדאוג ומי לא.
לפני שלוש שנים פורטוגל חוקקה חוק המאפשר מתן אזרחות ליהודים שהם צאצאי המגורשים, אותו גירוש היסטורי מלפני למעלה מ-500 שנה שבא בעקבות גירוש ספרד המפורסם יותר. כעת, הרשויות החלו לבחון את תוצאות החוק, ולעדכן את הדרישות.
הליך הוצאת האזרחות לצאצאי המגורשים בפורטוגל קסם לרבים, בין היתר, בשל העובדה שפורטוגל חברה באיחוד האירופי ואזרחי המדינה יכולים לעבוד, ללמוד ולשהות בכל מדינות האיחוד. האזרחות מקנה גם זכויות, כמו למשל לימודים גבוהים בחינם או אפשרות לרכוש נכסים. נוסף לכך, דרכון אירופי מאפשר ויזה אוטומטית לארה"ב וכניסה למדינות עמן אין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים. זאת ועוד, באם אין נתונים חריגים, הליך קבלת האזרחות נמשך כשנתיים, ובמהלכו אין צורך לצאת מגבולות המדינה או לעמוד במבחני שפה.
ככלל, כל הליך בירוקרטי בתחילתו הוא פשוט יחסית ועם הזמן הרשויות צוברות ניסיון ומתחילות להציב דרישות כדי להתמודד עם לקונות וכשלים שלא חושבו מראש. הליך קבלת האזרחות הפורטוגלית איננו חריג לכלל זה. גם כאן הרשויות לומדות את ההליך ומעדכנות את דרישות הסף בהתאם לניסיון שמצטבר. לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא בתיקונים קטנים.
ללא שינוי מהותי
השלב הראשון בקבלת האזרחות הוא כמובן הוכחת קשר משפחתי למגורשים. את הליך הוכחת הצאצאות ניתן לקיים ישירות מול הרשויות בפורטוגל או על ידי קבלת אישור על כך מאחת משתי הקהילות היהודיות בפורטוגל, שהוסמכו לכך.
הקהילות קיבלו מנדט מרשות האוכלוסין בממשלת פורטוגל לקבוע קשר משפחתי וזיקה היסטורית. בעבר לא הייתה אחידות ברמת הדרישות שהציבו הקהילות. כך, בחלק מהמקרים דרשו עמידה בתנאי סף נמוכים מאד, כגון הוכחה כי שם המשפחה של הפונה הוא שמו מלידה. במקרים אחרים, הדרישה היתה נרחבת מאד וכללה את הצורך להביא הוכחות גניאולוגיות ועצי משפחה.
כשהרשויות בפורטוגל הבינו שיש מקרים בהם האישור ניתן בקלות יתרה הן יצאו בהבהרה בחודש פברואר האחרון (2018) שלפיה אישור מטעם הקהילה היהודית צריך להינתן על סמך נתונים חזקים יותר משם משפחה בלבד.
הבהרת ממשלת פורטוגל, שהופנתה לקהילות, כללה בתוכה הנחיה להעניק אישור רק בהתאם להוכחות ברורות כמו עצי משפחה. בכל מקרה, וודאי שאין המדובר כאן ב"הסכם" ביניהן, אלא בהנחיה ברורה מטעם הרשות המוסמכת למי שקיבל ממנה מנדט בעניין.
ראש הקהילה היהודית בליסבון, גבריאל שטינהרדט, הסביר כי "לא חלה שום החמרה בפועל, והדרישה של הרשם המרכזי במשרד המשפטים הפורטוגלי החל מפברואר 2018 להוסיף את עץ היוחסין של המבקשים, היא דרישה לגיטימית ואף מתבקשת. סך הכל מבקשים לפרט מכל אדם ככל שהוא יודע לגבי אילן היוחסין שלו, כדי שאפשר יהיה לבדוק שאכן מקור משפחתו קשור למגורשי פורטוגל. ממילא קהילת ליסבון מבקשת זאת ברוב המקרים, וכעת זו דרישה גם של הרשם".
בפועל, בשוק הישראלי יש עורכי דין שמגישים מאז תחילת הדרך בקשות מלאות ומפורטות לקהילות היהודיות, וישנם גופים אחרים שהגישו בקשות לאישור רק על סמך שם משפחה.
לרשויות בפורטוגל הזכות לבדוק תיק גם לאחר אישור הקהילה, ועל כן, מי שהוגשה בעבורו בקשה הנסמכת רק על שם משפחה – אמור להיות מודאג מההנחיות החדשות. החמרה בדרישות איננה אמורה להשפיע על אלו שהגישו בקשות מוכחות ומפורטות.
עדיין, דרישות הסף לקבלת אזרחות של ממשלת פורטוגל הן קלות בהרבה בהשוואה לספרד או מדינות אחרות באיחוד האירופי. במקביל חשוב לזכור שאף אחד לא יכול לדעת מה בדיוק יהיו התנאים בעוד מספר שנים. לפיכך, מומלץ לכל מי ששוקל הוצאת דרכון נוסף להתחיל בהליך כבר כעת.
* עורך דין אדם ידיד עוסק באזרחות ספרדית ופורטוגלית
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.