אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> השוטר ניצח: דיכאון וחרדות יוכרו כנכות הנובעת משירותו במשטרה

השוטר ניצח: דיכאון וחרדות יוכרו כנכות הנובעת משירותו במשטרה

מאת: עו"ד אריק שלו | תאריך פרסום : 05/05/2019 13:16:00 | גרסת הדפסה
דיני צבא וביטחון, השוטר ניצח: דיכאון וחרדות יוכרו כנכות הנובעת משירותו במשטרהאילוסטרציה: chalabala, 123RF

משרד הביטחון סירב לייחס את מצבו הנפשי לכך שנחשף לאירועים קשים כולל פיגוע התאבדות בשוק מחנה יהודה. השופט לעומת זאת קבע כי ההיחשפות ל"מראות הזוועה" הם שהביאו להפרעות הנפשיות.

בית משפט השלום בירושלים, בשבתו כוועדת ערעורים על החלטות קצין התגמולים במשרד הביטחון, קיבל את ערעורו של גבר כבן 50, שטען לנכות נפשית שנבעה כתוצאה ממספר אירועים קשים שעבר בעת שירותו כשוטר במשטרת ישראל. 

יו"ד הוועדה, השופט בדימוס יואל צור, שוכנע כי בניגוד לעמדת משרד הביטחון, יש לייחס את מצבו הנפשי של המערער, הסובל מחרדות ודיכאון, לאירועים שחווה במשטרה.

המערער עלה מרוסיה ב-1990, ולאחר שירותו הצבאי התגייס למשטרה ב-1993. חלק ניכר משירותו ביצע כשוטר סייר ביחידת הכותל המערבי.

במהלך שנות ה-90 הוא חווה מספר מקרים שהביאו להתדרדות במצבו הנפשי, העיקריים שבהם היו זריקת בקבוק תבערה לרכבו שגרמה לו לכוויה, והימצאותו בפיגוע התאבדות שאירע בשוק מחנה יהודה.

בשנת 2012 משרד הביטחון דן בבקשתו להכרה בפוסט טראומה (PTSD) כתוצאה משירותו, ודחה את בקשתו להכרה בנכות מלאה. תחילה הוכרה לו נכות חלקית (50% "החמרה" נזקפו לשירותו במשטרה), ומאוחר יותר, בבית המשפט, מומחה מטעם המשרד שינה את עמדתו כך שאינו זוקף לשירותו של המערער כל השפעה על נכותו של המערער.

המערער טען כי הוא סובל מפוסט טראומה שמתבטאת בסיוטים, הפרעות שינה, קשיי ריכוז פלאשבקים, ועוד.

מטבע הדברים, מרבית הדיון הוקדשה לעמדותיהם של מומחים שונים מטעם הצדדים, שחוות דעתם הוצגו ונותחו על ידי השופט צור.  

השירות גרם במלואו

בסופו של דבר, הכרעתו של השופט צור נחלקה לשני חלקים. בחלקה הראשון, השופט קיבל את עמדת המשרד ושוכנע כי המערער אינו סובל מ-PTSD, ובכך דחה את ערעורו של המערער.

בהקשר זה השופט ניתח את הגדרתה של פוסט טראומה בספרות הרפואית המקובלת, ולנוכח התיעוד הרפואי הגיע למסקנה כי המערער אינו עומד בשלושת התנאים הנדרשים להכרה בפוסט טראומה – חודרנות, הימנעות ועוררות יותר.  

לעומת זאת, השופט שוכנע כי המערער סובל מ"הפרעה חרדתית מעורבת", אולם בניגוד לעמדת המדינה, השופט סבר כי השירות במשטרה הוא שגרם, במלואו, למצב נפשי זה.

בשונה ממשרד הביטחון, השופט סבר כי דברים אחרים כגון גירושין ויחסים רעועים עם בנו, לא גרמו למצבו הנפשי הרעוע, אלא "ההיחשפות לפיגוע ההתאבדות בשוק מחנה יהודה ומראות הזוועה שנלוו לכך ואירוע הבקת"ב שגרם למערער סיוטים ותאונת הדרכים שעבר, כל אלה לדעתנו הביאו להפרעה החרדתית של המערער ממנה הוא סובל גם כיום". 

לכן בסיכומו של דבר נקבע כי "יש לייחס את כל ההפרעה הדיכאונית חרדתית לאירועים שחווה המערער במשטרה".

לאור כל האמור לעיל, הננו דוחים את טענת המערער לפיה הוא סובל מ-PTSD אך מקבלים את הערעור במובן זה שיש לייחס לשירות במשטרה את מלוא הקשר הסיבתי למצבו הנפשי דהיום.

  • ב"כ המערער: עו"ד גיא בית און
  • ב"כ המשיב: עו"ד יואב דוד, פרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד אריק שלו עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ