הקבלן סירב לשלם לאדריכל שכר על עבודתו לשינוי תכניות בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית לטובת פרויקט בנתניה. תביעה שהגיש נגדו האדריכל התקבלה.
ב-2008 הגיש האדריכל טומי ריגלר בקשות לשינוי תב״ע עבור פרויקט של חברת הבנייה שבבעלות רמי שבירו. הבקשות אושרו בשנים 2009 ו-2011 והגדילו את שטחי הפרויקט באלפי מ״ר. למרות זאת, הקבלן לא שילם לו את שכרו כפי שסוכם. השופטת גלית אוסי שרעבי חייבה לאחרונה את הקבלן לשלם לו 200,000 שקל.
בתביעה שהגיש האדריכל באמצעות עוה"ד שחר ולנר ושגיא חיים לוריא ממשרד אלטשולר ולנר הוא סיפר שהתקשר מול הנתבע בנוגע לפרויקט בנתניה שכלל עשרה מגרשים לבניית 281 יחידות דיור ושטח מסחרי של 534 מ״ר. הוא ציין שבתחילת הדרך הנתבע פנה לאדריכל אחר ולבקשת האחרון הוסכם שעבודות התכנון תבוצענה במשותף עמו, כשהתמורה תחולק בין שני האדריכלים באופן שווה.
לטענת התובע, ההסכם הראשוני עסק בתכנון והגשת בקשה אחת להיתר בנייה לכל מגרש. בחלוף מספר חודשים נולד הרעיון להגדיל את היקף יחידות הדיור והשטח המסחרי באמצעות הגשת בקשות לשינוי שתי תב״עות (תכניות בניין עיר), אחת בוועדה המקומית והשנייה בוועדה המחוזית. התובע הדגיש שהבקשות החדשות היו שונות במהותן ובהיקפן מעבודות התכנון הראשוניות שהוזמנו.
הוא ציין כי שתי הבקשות אושרו מהר יחסית אך בעוד הנתבע שילם לו את שכרו בגין תכנון יחידות הדיור והמרכז המסחרי, הוא התחמק מהתשלום על הבקשות לשינוי התב״עות. התובע הדגיש בהקשר זה שבפגישה שנערכה בין הצדדים בטרם הגשת הבקשות הציע הנתבע לשלם 50,000 דולר לכל בקשה.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד לירן הופשטיין ממשרד עוה״ד רונית שבירו, טען מנגד כי מלכתחילה דובר בין הצדדים על הצורך בהגשת בקשות לשינוי התב״עות. לטענתו, הבקשות לשינויים בוצעו על ידי מומחית בתחום והוא שילם את שכרה לפי היקף שעות עבודתה.
התובע השיב כי תפקידה של המומחית היה לקדם את הטיפול בתכניות במסדרונות הוועדות השונות אך היא לא זו שכתבה והגישה אותן. הוא הדגיש שעבודתו לשינוי התב״עות הובילה להגדלת השטח המסחרי בכ-4,800 מ״ר ולהגדלת שטח יחידות הדיור בכ-5,000 מ״ר מה שהביא לנתבע ערך מוסף ברוטו של כ-90 מיליון שקל.
לא הובאה לעדות
השופטת גלית אוסי שרעבי מבית משפט השלום בנתניה קיבלה את התביעה. היא ציינה שמי שחתום על התכנית לשינוי התב״עות הם התובע והאדריכל הנוסף. לדבריה, הנתבעת לא הביאה לעדות את המומחית שלטענתה ערכה בפועל את הבקשות והדבר פועל לחובתה.
השופטת קיבלה את גרסת התובע בהקשר זה וקבעה שהמומחית תפקדה בתור יועצת וכמי שליוותה את התהליך בלבד. בנסיבות אלה היא קבעה שהתובע הוכיח שהוא זה שהיה אמון על הכנת, הגשת וטיפול בבקשות לשינוי התב״עות (יחד עם האדריכל הנוסף).
השופטת דחתה את טענת הנתבע שעניין שינוי התב״עות היה ידוע עם תחילת ההתקשרות וקבעה שהתובע זכאי לשכר נוסף עבור עבודתו זו.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהנתבע חייב לאדריכלים סך של 50,000 דולר לכל תכנית ובסך הכל 400,000 שקל, כשהתמורה המגיעה לתובע היא מחצית מהסכום. לפיכך, חויב הנתבע לשלם לתובע 200,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 35,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 30998-07-15
- ב״כ התובע: עוה"ד שחר ולנר ושגיא חיים לוריא ממשרד אלטשולר ולנר
- ב״כ הנתבע: עו"ד לירן הופשטיין ממשרד עוה״ד רונית שבירו
עו״ד מתן נחמיאס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין