במסגרת סכסוך משפחתי פיזר אדם פשקווילים (כרזות) בקהילה בה מתגורר אחיו בהם כינה אותו נואף ורשע. בית המשפט קיבל תביעת דיבה שהגיש האח וקבע כי הפרסום הביא לפגיעה קשה במעמדו.
השופט ארנון קימלמן מבית המשפט למשפחה בטבריה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם, שוחט במקצועו, נגד אחיו. הוא קבע כי כרזות שהפיץ הנתבע בהן הופיעה תמונתו של התובע עם הכיתוב ״נואף רשע צא מקהילתנו״ מהוות לשון הרע. טענת הנתבע כי אין לו קשר לכרזות נדחתה והוא חויב בפיצוי בסך 50,000 שקל.
התובע סיפר כי עקב סכסוך משפחתי הנתבע החליט לפגוע בשמו הטוב ובמעמדו בקהילה הקטנה שבה הוא מתפקד כשוחט.
לדבריו, באפריל 2017 בשעת ערב מאוחרת נודע לחתנו כי פוזרו ברחבי היישוב בו הוא גר כרזות בגנותו. יחד עם אשתו, בתו ושני אחיה הם יצאו ואספו את הכרזות. לאחר שסיימו הבחינו ברכב של הנתבע בו ישב עם אשתו. מהרכב הושלכו כרזות נוספות.
הוא הוסיף כי הנתבע ואשתו הפיצו את הכרזות מתוך כוונה לפגוע במשלח ידו ולבזות אותו בקרב הקהילה הדתית המצומצמת בה הוא חי.
התנהלות זו גרמה לו פגיעה קשה בפרנסתו, מורת רוח ועוגמת נפש רבה. לדבריו, הרכילות שנפוצה בעקבות פיזור הכרזות שהפכה אותו למטרה לבוז וללעג. הוא הדגיש כי בכרזה הוא מוצג כאדם בוגדני ומרושע שיש להוקיע מהקהילה.
הוא הוסיף כי הנתבעים השיגו את תמונתו מחשבון הווטסאפ שלו מבלי שנתן את אישורו ופרסמו אותה בנסיבות משפילות. לפיכך הוא עתר לפיצוי גם לפי חוק הגנת הפרטיות.
הנתבע טען כי לא הוכח כל קשר בינו לבין הפרסום והתביעה הוגשה במטרה לסחוט ממנו פיצוי כספי.
לדבריו, באותו ערב שהה עם אשתו בביתו ואירח את אחיו לארוחת ערב. לאחר מכן הם נסעו לביתו של אח אחר. כשחזרו לביתם נתקלו בתובע ובאשתו, שקללה אותם ואז נסעו מהמקום. לדבריהם, מסרטון שצילמה האישה וצורף לתצהיר העדות הראשית מטעמה ניתן לראות כי הם לא אחזו בידיהם כרזות ולא השליכו כרזות מהרכב.
הוא הוסיף כי בכל מקרה מדובר בפרסום שהוא אמת שכן התובע ידוע בקהילה כנואף, מהמר ושתיין.
בחוסר תום לב
השופט ארנון קימלמן ציין כי ברור שפרסום כרזות בהן כונה התובע ״נואף רשע צא מקהילתנו״ מהווה ביטוי מובהק של לשון הרע.
הוא כתב כי עדות התובע והעדים מטעמו היתה אותנטית, סבירה והגיונית. מאידך, עדות הנתבע ואשתו לא הייתה אמינה כלל. הנתבע הציג גרסאות עובדתיות סותרות – בכתב ההגנה הוא הכחיש כל קשר לאירוע אך בהודאה שמסר במשטרה הודה כי הוא פיזר את הכרזות ואף פירט איך הכין אותן.
עוד קבע השופט כי נסיבות המקרה, הצדדים המעורבים ומערכת היחסים ביניהם, מוליכים למסקנה חד משמעית כי מדובר בפרסום בחוסר תום לב שפורסם בכוונת זדון של הנתבע לבייש את התובע ולפגוע בו ובעבודתו.
השופט ציין בנוסף כי שימוש בתמונת התובע ללא הסכמתו וההתייחסות לחיי הזוגיות שלו מהווים פגיעה בפרטיותו.
בסכום הפיצויים התחשב השופט בכך שהפרסום פגע בתובע פגיעה של ממש במעמדו של התובע. מאידך ציין השופט כי מדובר היה במקרה חד פעמי של פרסום שלא ברור היקף הקהל שנחשף אליו.
בסופו של דבר חויב הנתבע לפצות את התובע ב-30,000 שקל על לשון הרע וב-10,000 שקל בגין הפגיעה בפרטיות. בנוסף הוא חויב בשכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 70299-11-17
- ב״כ התובע: עו״ד בן קרפל
- ב״כ הנתבע: עו״ד יריב ואקנין
עו״ד ענת נוי פרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין