הסדרת מעמד קטינים לא יהודיים שנולדו בארץ לאמהות שהן תושבות קבע בישראל
לפסק הדין בעניין משרד הפנים נגד דלאל עויסאת ואחרים
בית המשפט העליון קבע, כי לא די ברישום במרשם 'האזור' כדי לסרב להעניק מעמד לקטין לא יהודי שאימו תושבת קבע בארץ.
הגדרת 'תושב אזור' בסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) בטרם תוקן קבעה, כי 'תושב אזור' ייחשב גם מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור. לפי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו.
סגן הנשיאה השופט ריבלין קבע, כי יש לפרש את המונח "תושב אזור", כך שאינו חל בהכרח על כל מי שרשום במרשם האזור, אלא רק על מי שאכן מתגורר באזור, באשר פרשנות זו פוגעת פחות בזכותו של בן המשפחה תושב ישראל לחיות בישראל חיי משפחה בצוותא עם ילדיו הקטינים.
בהתאם לכך נקבע, כי משרד הפנים לא היה רשאי לדחות את בקשות המשיבים למעמד בישראל, אך מן הטעם שנכללו במרשם האזור.
עוד נפסק, כי כאשר שוקל שר הפנים בקשה שהוגשה לפי תקנה 12, עליו ליתן משקל משמעותי וניכר לטובת הילד ולשלמות תאו המשפחתי, וכי ככל שמרכז חייו לצד הורהו נמצא בישראל תקופה ממושכת יותר, הרי שפרט למקרים נדירים וקיצוניים, יהיה על שר הפנים ליתן לקטין מעמד זהה לזה של אמו או של אביו בעלי המעמד בישראל.
- ב"כ המערערים: עו"ד יוכי גנסין; עו"ד רענן גלעדי
- ב"כ המשיבים: עו"ד ג'וני שחאדה
לפסק הדין בעניין משרד הפנים נגד דלאל עויסאת ואחרים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
